|
|
עמוד:45
גיליון 82 חשוון תשע״ט 45 כחזות הכול משחקות לידיהם של אותם קיצונים ועלולות לעודד חוסר תנועה וחוסר מעש בצידנו . יתר על כן, הבלטת משקלם של קיצוניים תיטה בהכרח לטעת בקרבם תחושה של הצלחה ולחזק את ערכם בעיני עצמם . החשש : נבואה מגשימה את עצמה במישור הצבאי מצדיק עניין זה עיון נוסף . כל עוד מיתרגמת התרעה מודיעינית רק להתנעת צעדי התכוננות בצידנו, עשוי מחירה להצטמצם לבזבוז משאבים ולאובדן הזדמנות "בלבד" . אולם במקרים מסוימים עלולות הערכת יתר ואזהרת שווא להוביל למחיר גם בחיי אדם . פרדוקס ההתרעה טמון בכך שהיא עלולה ליצור נבואה המפריכה את עצמה : צעדי התכוננות של צד מאוים, המסגירים ליריב חשד כי כוונותיו נחשפו, יבטלו בדרך כלל את מימושן של כוונות אלה . אולם ייחוס מבוהל ושגוי של כוונות תוקפניות לאויב, תוך נקיטת צעדים צבאיים לנטרולן של "כוונות" אלה, ייצור בהכרח נבואה המגשימה את עצמה . כך עלול לקרות שהתרעה על איום שכלל לא עמד להתממש וסיכול "מימושו" במהלך כוח מקדים יגרמו לשירות המודיעין שהפיק את ההתרעה להיות אחראי להסלמה, אולי אף למלחמה . הביקורת המושמעת בארה"ב ובבריטניה על השימוש שעשו ממשלותיהן בהערכות מודיעין שעדיין לא אומתו להצדקת המלחמה בעיראק מספקת דוגמא לתקפותו של טיעון זה . בהיבט זה עלולה אפוא התרעת סרק להיות שווה בתוצאותיה, ולפיכך בחומרתה, לאי - התרעה כלל . הפרזה במשמעותם של איומים היא, ככל הנראה, השגיאה השכיחה והאופיינית ביותר לדפוסי החשיבה הנוהגים כיום בקרב חוקרי המודיעין . כאן גם טמונה מורשתה השלילית המתמשכת, המהותית והמדאיגה של הטעות שנעשתה במלחמת יום הכיפורים . לעתים קרובות מדי בוחר המודיעין להתמקד בהבלטת סיכונים הנובעים מהצהרות, מכוונות ומשאיפות של גורמים עוינים בלי להתחשב בכך שעוצמתה של ישראל מרתיעה גורמים אלה מלממשן . בניגוד לדימוי הרווח, יש בכוחם של אילוצים – המשקפים בעיקר חשש עמוק מיכולותינו ומתגובתנו – למנוע מאיומו של אויב במערכה הראשונה לבוא לידי מימוש במערכה האחרונה . בהיבט העקרוני יש להדגיש כי בנטייתם להדגיש סכנות ולהמעיט מאפשרות התפתחותן של מגמות חיוביות, אנשי המודיעין מסתכנים בכך שהם מייתרים את ייחודם ההערכתי . אחרי הכול, הבלטת המקרה הגרוע ביותר במצב נתון לרוב אינה תובעת שיפוט הערכתי מקצועי . לצד האמור לעיל חובה להזכיר כי קיימים מקרים היכולים לסתור טענות המועלות במאמר זה . לאורך השנים אירע לא אחת שמתריעים צדקו, ומרגיעים טעו . אין הדברים נאמרים כמצוות אנשים מלומדה רק כדי לצאת ידי חובה . במקרים לא מעטים מחו מרגיעים בתוקף נגד התרעות שנראו להם בלתי מבוססות ושגויות . אולם ניתן להציג דוגמאות ספציפיות שימחישו כי הדברים שהוצגו לעיל אכן מייצגים תופעה רווחת . מתנגדי התיזה המועלית כאן יוכלו להמציא הוכחות בדבר הנזק הטמון בהטיה – גם אם לא מודעת – של התוצר ההערכתי על פי תקוות צרכניו . אולם ניתן לספק עדויות לא פחות נחרצות ושכיחות הרבה יותר לנזק הנגרם מהטיית ההערכה על פי חרדות מנסחיה או צרכניה . הפתרון : להשתחרר מ"אתוס ההתרעה" בשאיפתו להבטיח את כל האגפים, עשוי המודיעין למצוא את עצמו לעתים מטשטש את הקו המפריד בין הצגת חישוב הערכתי מסוכן, שעמו אין להשלים, לבין נטילת סיכון הערכתי מחושב, שהוא חובתם של אנשי המודיעין . כמסקנה ממה שנתפס כיום כפסיביות יחסית, ששררה בקרב אנשי המודיעין ערב מלחמת יום הכיפורים, התקבעה בקרב הממונים על ההערכה גישה של אקטיביזם מודיעיני . לרתיעה מליטול סיכונים הערכתיים נוסף אפוא נדבך מעשי, שכן לעתים מזומנות לא מסתפקים המעריכים רק בזיהוי איומים במחנה היריב, אלא גם מציעים דרכי פעולה להסרתם . גם כאן אורבת להם הסכנה של מינון יתר . אבחנה מופרזת של מידת הסיכון הנצפית על ידם עלולה לגרום להם להפריז גם בכמות התרופה שהם רושמים . גם ב"מבט בלתי התרעתי", ולהנחותם שלא להיזהר בצוננים רק משום שקודמיהם נכוו ברותחים . לפיכך יש לדרבן את מפקדיהם למצות במלואה את הפתיחות המצופה מהם באורח שיבטא את מה שהרמטכ"ל משה יעלון כינה "מנהיגות משתפת ולא משתקת" . במילים אחרות, לעודד את הכפופים להם לחשוב בעצמאות החורגת מתכתיביו של "אתוס ההתרעה" שהטמיע בהם אסון אי - ההתרעה ההוא . העידוד שמעניקה כיום הנהגת אמ"ן לפתיחות מחשבתית מותן מקום לתקווה כי עם הזמן ילכו ויפחתו השפעותיו המזיקות של אתוס זה בקרב המעריכים במדים . מה שנראה לחוקרי המודיעין כהעלאת המלצות אחראיות הנובעת משכנוע פנימי עמוק, ממעורבות מוצדקת ומדאגה חסרת פניות עלול לגלוש להתערבות בלתי ראויה בתהליך קבלת ההחלטות בכל מקרה, מה שנראה לחוקרי המודיעין כהעלאת המלצות אחראיות הנובעת משכנוע פנימי עמוק, ממעורבות מוצדקת ומדאגה חסרת פניות עלול לגלוש להתערבות בלתי ראויה בתהליך קבלת ההחלטות ולביקורת חסרת סבלנות של אנשי המודיעין על בחירתה של דרך פעולה שונה מזו שהציגו . כאן אולי מצוי המפתח להבנה כיצד יש לתקן את הבעיה שנוצרה . ככל שיתקוממו למקרא המסקנה שוברת המוסכמות שלהלן, יש לומר לאנשי המודיעין כי הביטוח ההתרעתי המקיף שהם מבקשים להנפיק כלקח ( ובהיבט אחר, כתגובת יתר ) מטראומת יום הכיפורים עלול לגבות מצרכניהם פרמיה יקרה מדי ומיותרת . אין בכך כדי להציע, רחמנא ליצלן, כי חוקרי מודיעין יחדלו להתריע או כי יפעלו בניגוד למצפונם . מאמר זה מניח ללא עוררין כי כל גופי ההערכה בארץ פועלים ביושרה מוחלטת למען טובת המדינה בלבד . הוא גם מודע לחשיבות העליונה ולאחריות הראשונית של גופי המודיעין לספק התרעות בעוד מועד כדי לאפשר לדרג של מקבלי ההחלטות במדינה להגיב בזמן למצבי סכנה . כל שצריך לעשות הוא לטעת בגופים אלה את הצורך להתבונן על סביבתם שמואל לימונה
|
|