|
|
עמוד:57
המשך בעמוד הבא ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 57 בתקופת מלחמת ההתשה ההתייחסות למצרים הייתה כאויב העיקרי שעוסק בהתעצמות צבאית משמעותית באמצעות כ - 3,000 יועצים סובייטים . החלה היערכות למגננה של צבא מצרים בין תעלת סואץ לקהיר, ובמקביל החלו בבניין כוח התקפי . הדפ"א לאויב שנחזה לשנתיים - עד מחצית 1970 : דפ"א א' - השגת מטרה אסטרטגית מוגבלת : פגיעה בשדה תעופה ; ניסיונות פגיעה מהאוויר או באמצעות כוחות מונחתים בכור האטומי בדימונה ; ותפיסת מאחז מוגבל בגדה המזרחית של תעלת סואץ . דפ"א ב' - יעד אסטרטגי נרחב יותר : השמדת חיל האוויר של צה"ל ; וכיבוש כל הגדה המזרחית של תעלת סואץ . סבירות נמוכה למתקפה כלל 3 ערבית בשנתיים הקרובות . השינויים המפליגים במצב הגיאו - אסטרטגי של ישראל ובסדר הכוחות של צה"ל והיערכותו, יחד עם הערכת המודיעין לעיל, השפיעו ישירות על מחקר מודיעין השטח . ההשפעה הגדולה הייתה להתפתחות מלחמת ההתשה . משום שלמצרים הייתה עדיפות גדולה בארטילריה, התשובה הצה"לית ניתנה באמצעות חיל האוויר ומבצעים מיוחדים . מודיעין השטח במטכ"ל ובפיקודים צריך היה לספק מענה למלחמה כוללת, שבה הדוקטרינה לא השתנתה וצה"ל התכונן לתקוף לעבר בירות האויב שהפכו ליעדים אסטרטגיים . מנגד היה עליו לפתח את המודיעין למטרות עבור תקיפות חיל האוויר ויעדים למבצעים מיוחדים בחזית, באגפי זירות הלחימה ובעומק . מחקר מודיעין השטח בתקופה זו פעל בשתי רמות : הראשונה, במטכ"ל, ענף מחקר השטח - ענף 1 , עבר הסבה מעיסוק עיקרי במחקר שטח למתקפה ומלחמת תנועה - לתקיפת יעדים ומטרות בעומק שטחו של האויב . השנייה, בפיקודים, מדורי השטח המשיכו להתרכז במחקר למתקפה ולמלחמת תנועה בעדיפות ראשונה . 4 "להחזיר את מצרים לתקופת האבן" האסטרטגיה של מצרים הייתה להתיש את ישראל עד שתיסוג מהשטחים שכבשה במלחמת ששת הימים . צה"ל עשה כל מאמץ לא להיות "מותש" ולגרום לאויב נזקים גדולים כך שיחדל ממלחמת ההתשה . בתקופה זו התחזקו מאד הקשרים הביטחוניים עם ארה"ב . זו נאותה לצייד את ישראל באמל"ח מודרני, במיוחד בתחום האווירי . האמריקאים אמרו לצה"ל שיספקו לו מטוסי סקייהוק ופאנטום עם חימוש מתקדם, ושכדאי לצה"ל לבצע במצרים את מה שהם עושים במקביל בוייטנאם – להפציץ מטרות תשתית ומטרות ערכיות בעומק עד ש"מצרים תוחזר לתקופת האבן" ותופסק ההתשה . לצורך מחקר מעמיק של מטרות תשתית והצבעה מדויקת על רכיבים רגישים בהן התארגנה מחלקת המחקר באמ"ן ובעיקר הענפים הטכני, הכלכלי, ענף 6 ( מצרים ) וענף 1 אשר פוצל בספטמבר ,1969 עת מדור הפענוח הוצא ממנו, והפך ליחידה עצמאית . לריכוז המידע מהענפים והפיכתם לתיקי יעדים ודפי מטרה מונה בעל תפקיד מיוחד – עוזר רמ"ח מחקר למבצעים, סא"ל אהרן לברן . עד למלחמת ששת הימים, נחשב ראש ענף 1 בכיר ביחס לקמ"נים הפיקודיים . אמנם דרגתם הייתה זהה, אך הוא עסק במחקרים שכללו את כל הזירות ובעומק המטכ"לי, בעוד מחלקות המודיעין בפיקודים עסקו כל אחת בגזרתה . מעמדו הבכיר כסמכות עליונה לנושאי מודיעין השטח נבע מכך שראש ענף ,1 לוץ, היה חניך האסכולה הבריטית, הגורסת שקצין מטה במטכ"ל הוא הסמכות המקצועית לקציני המטה המקבילים בדרגים הכפופים . הוא קיבל גיבוי לתפיסתו מרמ"ח מחקר . כשמונה סא"ל זלמן גנדלר ( ז'מקה ) לראש ענף 1 , היה ברור שלניסיונו בתפקיד הקודם יש ערך רב . קמ"ן פיקוד הצפון שעסק שלוש שנים בביטחון שוטף מול הסורים – במלחמה על המים, על האזורים המפורזים ועל הריבונות בכנרת - היה האיש המתאים לתפקיד . ענף מחקר השטח הפך לענף מבצעי השותף למבצעים המיוחדים של צה"ל, תוך ליווי הכוחות במהלך נוהל הקרב ובעת ניהולו . מלחמת ההתשה נותנת זריקת מרץ למודיעין השטח / אל"מ ( מיל ) בני מיכלסון תעלת סואץ זלמן גנדלר ( משמאל ) בוחן תצלום אוויר 3 יריב, שם, שם . 4 ראיון עם אהרון לברן, עוזר ראש אמ"ן למבצעים במלחמת ההתשה, 3 פברואר 2019 .
|
|