חיים ומוות ביד האשגר: על הצפנה והסתרה בעולם העתיק

עמוד:32

/ מבט מל"מ / גיליון 83 / אפריל 2019 32 חיים ומוות ביד האשגר : על הצפנה והסתרה בעולם העתיק / רפי קיטרון המשך מעמוד קודם בדיל ויוצרים מהן עגילים שענדה מעבירת האיגרת . גם השימוש בכלבים כנשאי אשגרים לבעליהם היה מקובל מאוד ביוון העתיקה . גם באילן גבוה כמו האיליאדה ניתן להתלות באשר לשימוש בצופן . ביצירה האפית של הומרוס מסופר כי המלכה אנתיאה, אשת המלך פרותאוס מארגוס, ניסתה לפתות את בלרופון הגיבור, אך הושבה ריקם . בכעסה כי רב שיקרה לבעלה המלך בספרה כי אותו גיבור ניסה לתקוף אותה . המלך הזועם לא אבה להוציא את בן הבליעל להורג בעצמו, ולכן שלח אותו לחותנו מלך ליקיה, ושלח בידיו מכתב עם מסר מוצפן שאמור היה להבטיח את מות בלרופון . מלך ליקיה פענח את הכתוב ושלח את בלרופון למשימות בלתי אפשריות ; משעמד בכולן הבין המלך כי הלה נהנה מהגנת האלים, ונתן לו את בתו ואת חצי מלכותו . תרומה מיוחדת לתחום ההצפנה היווה "הריבוע של פוליביוס" . פוליביוס ( 200 – 118 לפנה"ס ) , שנודע כהיסטוריון, יצר טבלה של X5 5 משבצות שבה סומנו אותיות הא"ב הלטיני משמאל לימין ומלמעלה למטה . בשורה שמעל לריבוע ובשורה משמאלו נכתבו המספרים 5 - 1 . הצלבת שני המספרים שלצד הרשת איפשרה זיהוי האות . הריבוע שימש לאיתות באבוקות למרחקים גדולים . היה זה הצופן היחידי שתירגם אותיות למספרים ומספרים לאותיות . אמצעי מיוחד לתקשורת חשאית היה ה"סקיטאלי", שמיוחס בעיקר לספרטה . לדעת מרבית החוקרים הייתה זאת איגרת כתובה בכתב סתרים, שנכתבה מלמעלה למטה על רצועת עור כרוכה סביב למקל עגול . רק מי שהיה בידו מקל זהה היה יכול לגלול את הרצועה על המקל שלו ולקרוא את הכתוב בה . אמצעי זה מוזכר בכמה מקורות ומחקרי קריפטוגרפיה אף כי יש החולקים על פרשנותו . ההיסטוריון היווני הרודוטוס ( 485 לערך עד 420 לפנה"ס ) תרם גם הוא סיפור על אודות העברה מקורית של מסר סודי . היה זה בשנת 500 לפנה"ס, כשהיסטיאיוס, שליט מילטוס הכבושה בידי המלך הפרסי דריווש, החליט למרוד במלך שבחצרו ישב . לשם כך היה עליו להעביר מסר לחותנו אריסטאגורס, שכיהן כעוצר . הוא גילח את ראשו של הנאמן בעבדיו וקעקע את המסר על קודקודו . משצימח שוב שערו של העבד שלח אותו למילטוס והנחה אותו שבהגיעו יבקש מאריסטאגורס לגלח את ראשו ולקרוא את האיגרת . סקירה על מודיעין ביוון העתיקה לא תהיה שלמה ללא אזכור אלכסנדר הגדול ( 356 - 323 לפנה"ס ) , שלשמו קשור מבצע צנזורה מפורסם . בעת מסע המלחמה שלו לאסיה ב - 334 לפנה"ס, הגיעו לאוזני אלכסנדר שמועות בדבר אי שביעות רצון בקרב כוחותיו . כדי לרדת לחקר האמת, אסף את קציניו הבכירים ובישר להם כי מאחר שיחלפו שנים בטרם ישובו לראות את יקיריהם, הוא גמר אומר לשלוח רצים, רכובים על המהירים בסוסים, למוקדון, לתראקיה ולאתונה ; כל הרוצים לשלוח איגרות הביתה יוכלו לעשות זאת באמצעותם . הקצינים הריעו למלך על חסדו וכעבור יומיים יצאו לדרכם הרצים עמוסי איגרות . הם לא הרחיקו לכת בטרם סטו מדרכם ומסרו את המכתבים לידי מטה סודי שהוקם לצורך זה . בבדיקה נמצאו מכתבים שהביעו אי שביעות רצון וכללו גם טענות בדבר מעשי עוולה שנעשו . בין המכתבים היו גם אלה של אחד, פידיאס, כולם מלאי הסתה נגד המלך . הלה הוצא להורג ואחרים שולחו לדרכם . ביניים : רומא : מסר בחלב טרי ברומא למודת המלחמות נעשה שימוש רב במודיעין . כמו בתחומים אחרים, בלט יוליוס קיסר גם בתחום זה, שלו הקדיש תשומת לב מיוחדת, דואג תמיד להשיג מידע טרם צאתו למערכה . תרומתו העיקרית בענייננו היא מה שנודע כ"צופן קיסר" – צופן שבו מוחלפת כל אות בהודעה באות הנמצאת שלושה מקומות קדימה בא"ב . כך אמרתו המפורסמת ,veni vidi, vici ( "באתי, ראיתי, ניצחתי" ) תופיע בהודעה המוצפנת כ - yhql, ylgl, ylfl . כמובן שהסטת האותיות מאפשרת מגוון אפשרויות . קיסר מתאר בספרו "המלחמות הגאליות" שימוש בצופן אחר : הוא שלח לקיקרו, שהיה נצור הרחק ממנו, מכתב שבו הוחלפו אותיות רומיות באותיות יווניות, וכך ההודעה לא הייתה מובנת לאויב . על שימוש מוכר מכבר בדיו סתרים ניתן ללמוד משתי דמויות ידועות אחרות . המשורר אובידיוס ( 20 לפנה"ס - 17 לספירה ) מציע בספרו על אמנות האהבה לנערות מאוהבות או לנשים בוגדות להגניב מכתביהן למאהבן באמצעות כתיבת המסר בחלב טרי והסתרת המכתב בבגדי השליח . כשהיה המכתב מגיע לידי אותו מאהב, היה עליו לפזר אבק פחם על האותיות המוסתרות - ואז הן היו יוליוס קיסר הוא גילח את ראשו של הנאמן בעבדיו וקעקע את המסר על קודקודו . משצימח שוב שערו של העבד שלח אותו למילטוס והנחה אותו שבהגיעו יבקש מאריסטאגורס לגלח את ראשו ולקרוא את האיגרת .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר