|
|
עמוד:29
ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 29 ההגות והיצירה האינטלקטואליות . ההנחה היא שאפשר שדווקא "האינטלקטואלים המשניים", המקובלים אומנם כפחות מקוריים כמעבדי רעיונות קיימים - דווקא הם יכולים לספק תובנות מעניינות בעלות תוקף לגבי מגזרים רחבים . זאת בשל נגישותם, כמעגל אינטלקטואלי רחב יחסית, לקהל המשכיל בשל עיסוקיהם בתחום הפובליציסטיקה העיתונאית, ההוראה במערכת החינוך, הכתיבה הספרותית, ביקורת הספרות והתרגום . מאותה סיבה, נעשה בספר ניסיון להגיע ל"זרם המרכזי" של השיח האינטלקטואלי . כך, חרף הפיתוי לעסוק בצבעים "העזים" של השיח, הספר מכוון דווקא למרחב "האפור" שלו . זה ממוקם בין החוגים הקנאים לאסלאם ולמסורת, שנלחמו בתהליכי מודרניזציה המזוהים כביטוי להתמערבות ; לבין מעגלים אינטלקטואלים מצומצמים מאוד של חילונים, רציונליסטים, שביקשו שחברתם תישאב, ללא מגבלות, לתוך הציביליזציה המערבית . דומה שדווקא "המרחב אפור" מציג במיוחד את מלוא עוצמת הדילמות של חברות במזרח בעת מפגשן עם הציביליזציה המערבית . זאת משום שדווקא המצויים בתוכו פגיעים במיוחד למבוכה תרבותית, לתחושת אי - ביטחון ולטלטלה שיוצרות רוחות השינוי . הם אלה שאינם מתחפרים בשוחות המסורת, או מנגד, אינם ששים להיבלע בציביליזציה המערבית, אלא מבקשים לנסות ולאזן בין מחויבותם לאסלאם ולמסורת לבין הכרתם בהכרח ליהנות מהישגי הציביליזציה המערבית בעיקר בתחומי המדע, הטכנולוגיה ומוסדותיה המודרניים . ניסיון ניווט הגותי שכזה ניצב בפני משוכות גבוהות בדמות דילמות, סתירות מובנות שלא ניתנות בהכרח ליישוב וכשלים . הצצה לעולם המוסלמי במזרח הרחוק באופן ייחודי הספר גם נוגע בעולם המוסלמי שבמזרח הרחוק, בדגש על הארכיפלג האינדונזי וסינגפור, אז מושבה בריטית . היא שימשה גם כצומת דרכים אזורית למעבר רעיונות אסלאמיים מהמזרח התיכון, בעיקר הודות לחשיבותה כמרכז לטכנולוגיית דפוס מתקדמת ולעיתונות, וכן כנקודת יציאה לקווי ספינות קיטור שהובילו עולי רגל לחצי האי ערב . הרחבה זו של מעבר רעיונות בקונטקסט אסלאמי, ממצרים הרחק לתוך העולם המלאי - אינדונזי, מאפשרת להציג את מצרים דאז מזווית פחות מוכרת . לא רק שחקנית פריפריאלית מעניינת בתהליך קליטת רעיונות מערביים פרי גלובליזציה מוקדמת ; היא גם מוקד המקרין לעבר מרחבים אסלאמיים שבמרחקים, הנסתרים מעינם של רבים הממוקדים בעולם הערבי . שינויים פוליטיים, חברתיים וכלכליים מואצים בחברה זו, שאפשרו לנשים עירוניות מהמעמד הגבוה והבינוני גישה, גם אם מוגבלת, להשכלה גבוהה, יציאה למרחב הציבורי וכן צמיחת קולות פמיניסטיים ראשונים . המוטיב השלישי הוא הרפורמה הלשונית, שנפגעה על ידי רוחות השינוי החזקות, שהעלו שאלות באשר ליכולת השפה הערבית הספרותית, במתכונתה אז, לשמש ככלי תקשורת בעידן המודרני . קהיר, מצרים
|
|