|
|
עמוד:9
המשך בעמוד הבא ניסן תשע"ט / גיליון 83 / מבט מל"מ / 9 פרשת הריגול שכמעט וקלקלה את היחסים המתהווים בין מצרים לארה"ב / אל"מ ( בדימ' ) פסח מלובני את מאמצי ארצו להביא את ארה"ב לטפל בבעיית המזרח התיכון . סאדאת השיב כי נוכחות הכוחות הסובייטים נועדה להגן על עומק מצרים מפני התקיפות האוויריות מצד המטוסים שסיפקה ארה"ב לישראל . הוא גם הוסיף כי הוא אינו נלהב מהנוכחות הסובייטית במצרים, ומוכן לסלקם אם ארה"ב תבטיח לו את נסיגת ישראל למעברים בסיני . אדהם שאל אותו אם הוא יכול להעביר את הדברים האלה לידידיו בארה"ב, ונענה מיד בחיוב . הדבר נודע להנהגה הסובייטית מהדלפה אמריקאית, 2 . וגרם לסאדאת בעיות גדולות מולם הדברים פתחו את הדרך לחידוש המגעים עם מצרים . הסימן הראשון היה איגרת ברכה מהנשיא ניקסון לסאדאת ב - 24 בדצמבר ,1970 לרגל יום הולדתו ה - 52 . זו הועברה אליו באמצעות ראש משרד האינטרסים של ארה"ב בקהיר, דונלד ברגוס . סאדאת שמח על האיגרת, הזמין מיד את הנציג האמריקאי ומסר לו איגרת אישית לניקסון, שבה הציג את רצונו לקשר עם הממשל ואת מוכנותו להגיע לפתרון של שלום מכובד עם ישראל . תשובתו של ניקסון לאיגרת הגיעה בתוך 48 שעות, ובה הוא הודה לסאדאת על יחסו הידידותי כלפי ארה"ב . ב - 4 בפברואר 1971 הפתיע סאדאת את העולם במהלך נאום שנשא בפרלמנט המצרי כשהודיע על יוזמת השלום . זו כללה את מוכנות מצרים לטהר את התעלה ולפתוח אותה לשיט, לאחר מעבר כוחות מצריים לגדה המזרחית שלה ; את נסיגת ישראל מתעלת סואץ למעברים בסיני והפסקת אש ; ואת חידוש היחסים הדיפלומטיים עם ארה"ב עם השלמת הנסיגה הזו . ישראל לא קיבלה את היוזמה, מאחר וזו הייתה בעצם הצעה להארכת הפסקת האש, ולא להסכם שלום בר קיימא . עם זאת נמשכו המגעים בין מצרים לארה"ב מול מחלקת המדינה האמריקאית, במטרה למצוא פתרון, ומתוך כוונה לחדש את היחסים הדיפלומטיים . ד"ר הנרי קיסינג'ר, היועץ לביטחון לאומי של הנשיא ניקסון דאז, הצליח למצוא פתרון מדיני לסוגיית מלחמת וייטנאם . לפיכך העדיף סאדאת כי המגעים ינוהלו בערוץ נפרד מולו, לאור נגישותו הישירה לבית הלבן . אף שהיה יכול להשתמש ישירות גם בערוץ הסעודי, העדיף סאדאת לקיים ערוץ משלו לצרכיו, כך שיוכל להעביר דרכו לוושינגטון את מסריו ללא מעורבות כלשהי . כך הוקם בסוף 1971 ערוץ חשאי ישיר בין אחמד אסמאעיל עלי, ראש המודיעין הכללי ואיש אמונו של סאדאת, שכיהן כשר המלחמה במלחמת יום הכיפורים, לבין יוג'ין תרון, שהיה ראש משרד ה - CIA במשרד האינטרסים של ארה"ב בקהיר, ופעל תחת כיסוי דיפלומטי . תרון דיווח על פעילותו זו לשני גורמים בוושינגטון - האחראי על המזרח התיכון ב - CIA והמועצה לביטחון לאומי, שבראשה עמד קיסינג'ר . וכאן הגיעה הפתעה לסאדאת . ראנדופולו נשען על שיטה מיושנת להעברת מידע בעוד סאדאת ממתין להתפתחויות חיוביות מול הממשל האמריקאי, התפוצצה פרשת ריגול, שהיה בה כדי להשפיע על תהליך חידוש היחסים בין מצרים לארה"ב . זו כונתה פרשת ראנדופולו . בתחילת ספטמבר 1971 חשף המודיעין הכללי המצרי רשת ריגול שהפעיל ה - CIA במצרים . זו פעלה נגד בסיס חיל האוויר בג'אנכליס, שבו נערכו חלק מכוחות האוויר הסובייטים . הנאשם העיקרי ברשת היה מצרי בן 60 ממוצא יווני בשם טנאשי ראנדופולו . הוא היה פקיד בכיר בחברה שניהלה את חוות הכרמים הגדולות של ג'אנכליס והיקבים הסמוכים להם, שהולאמו לאחר חקיקת החוקים הסוציאליים ב - ,1961 וגר במגורים הדורים שניתנו לבכירי החברה . האיש הצטיין בכישוריו ליצירת קשרים מפקדת הבסיס ( הסובייטים ) ביקשה ממנו שהחברה שבה עבד תשתול בבסיס עצי פרי סביב מסלולי ההמראה, כדי להסתירם מפני גיחות צילום ומודיעין . טנאשי ניצל את ההזדמנות וביקש לראות את המסלולים מהאוויר . אנשי הבסיס מילאו את בקשתו וערכו לו סיור במסוק מעל כל הבסיס . 3 סאמי שרף : שנים וימים עם ג'מאל עבד אל - נאצר, כרך ,5 אלמכתב אל - מצרי ( 2016 ) , עמ' 1442 - 1443 . הנרי קיסינג'ר וריצ'רד ניקסון עם שר החוץ המצרי אסמאעיל פהמי בשלהי אוקטובר 73
|
|