|
|
עמוד:10
ה צעה לסדר 1019 שגובשה בעבר בין שתי תפיסות של השירות הציבורי : תפיסה ממלכתית ותפיסה פוליטית ( או תנועתית ) . נקבע שבעוד רובם המכריע של המינויים בשירות הציבורי בישראל יהיו עצמאיים ומקצועיים ( כלומר, מינויים באמצעות מכרז ) , הדרגים הבכירים ביותר ( כמו נציב שירות המדינה, היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"לים במשרדי ממשלה ) ימונו על ידי פוליטיקאים, במטרה להבטיח גמישות מרבית בהליך המינוי והרמוניה בין הדרג הנבחר ובכירי שירות המדינה . 3 הסמכות למנות את הנציב הופקדה אפוא בידי הממשלה בנאמנות עבור הציבור, והדבר מחייב אותה למנות אדם כשיר ומתאים לתפקיד, והנציב, מצידו, מחויב לגלות בפעולותיו שיקול דעת עצמאי . שני המאפיינים הבולטים הנדרשים מהנציב הם אפוא מקצועיות ועצמאות . יודגש שהעצמאות בעת מילוי תפקידו נדרשת מהנציב, ומפקידים בכירים אחרים, ללא קשר לשיטת המינוי . זו מסתמכת על עקרון עצמאות שיקול הדעת של רשות מוסמכת, 4 והיא הכרחית לצורך תפקוד תקין של השירות הציבורי . כך למשל, הדרג הנבחר הוא הממונה על קביעת המדיניות, ועל הפקידים מוטל לסייע לו בכך בכפוף לאינטרס הציבורי – להציג לפני הדרג הממונה את ההיתכנות של הצעותיו ואת החלופות להצעות אלה ( גם אלה שהדרג הנבחר לא בהכרח מעוניין בהן ) , לרבות היתרונות והחסרונות של כל חלופה ; ולפעול כמיטב יכולתם כדי לקדם הסתכלות לטווח הארוך – כמשקל נגד לנטייה של פוליטיקאים להתמקד בטווח הקצר בלבד . 5 נוסף על כך, מוטל על הפקידים ליישם כל החלטה שיקבל הדרג הנבחר, אך עליהם לעשות זאת לא רק באופן מקצועי אלא גם בכפוף לחוק . לנציב שירות המדינה גם מוענקות סמכויות רבות שהוא נדרש להפעיל באופן עצמאי – למשל, בכל הנוגע לפיטורי עובדים ולהשגות על מכרזים, ובתפקידו כיו"ר ועדת שירות המדינה . בהקשר זה אזכיר שלפי הפסיקה והחקיקה, תפקיד הנציב הוא עצמאי יותר מתפקיד של מנכ"ל במשרדי ממשלה . הדבר בא לידי 3 דוד דרי, מינויים פוליטיים בישראל, ירושלים : המכון הישראלי לדמוקרטיה והקיבוץ המאוחד, ,1993 עמ' 39 - 40 . 4 ראו דפנה ברק – ארז, משפט מינהלי, כרך א, תל אביב : לשכת עורכי הדין, ,2010 עמ' 161 - 200 . 5 למאפיינים אלה של עבודת הפקידים הבכירים ראו למשל יוסי קוצ'יק, "דוח הוועדה לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר", 2017 .
|
|