|
|
עמוד:13
הצעה לתיקון שיטת המינוי של נצי ב שירות ה מדינ ה 13 ( ב ) בדיקות משפטיות המועמדות נבחנת על ידי גורמים משפטיים ( בעיקר היועץ המשפטי של משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי לממשלה ) . אלו בוחנים סוגיות של ניגוד עניינים, של עבירות משמעת ושל עבירות פליליות, ויכולים לקבוע שיש עילה לפסילת המינוי או שיש צורך לקבוע הסדר למניעת ניגוד עניינים . ( ג ) חוות דעת של ועדת מינויים על ועדת המינויים מוטל, כאמור, לבחון את כישוריו של המועמד ואת התאמתו לתפקיד, ויש לה אף אחריות מוגברת לעשות כן, משום שהיא בוחנת משרות הפטורות ממכרז . הוועדה בוחנת את המועמד לפי כמה אמות מידה, ובהן השכלתו, ניסיונו ועיסוקיו הרלוונטיים, תכונותיו האישיות ויכולתו לנהל משא ומתן . על אלה היא יכולה להוסיף אמות מידה אחרות המותאמות לתפקיד . זאת ועוד, בעת גיבוש חוות הדעת, ועדת המינויים צריכה להביא בחשבון סוגיות של ניגוד עניינים ואף יכולה להחליט שלא להמליץ על מועמד אם נמצא ניגוד כזה, אפילו אם היועצים המשפטיים סברו שאפשר להסתפק בהסדר למניעת ניגוד עניינים, אם ועדת המינויים סבורה שניגוד העניינים יגרע באופן משמעותי מיכולתו של המועמד למלא את תפקיד הנציב . כמו כן, ועדת המינויים בוחנת סוגיות של עבירות משמעת, של עבירות פליליות ושל מעשים המעוררים ספק בדבר טוהר המידות של המועמד . אף שאין איסור על מינוי נציב שיש לו זיקה כלשהי לשר או לראש הממשלה, הוועדה צריכה להבטיח שהמינוי נעשה משיקולים עניינים ולא מטעמים של זיקה פוליטית או מטעמים לא ענייניים אחרים, שכן במקרה כזה מדובר במינוי פוליטי . 14 הוועדה מראיינת את המועמד ורשאית לפנות לממליצים שפירט ולאחרים היכולים לתרום לגיבוש ההחלטה . 15 לאחר הבדיקות, הבחינות 14 מינוי פוליטי הוא מינוי שהמניע העיקרי שלו אינו כישורי המועמד אלא קשריו עם הממנה . זהו מינוי פסול, בין היתר משום שהוא מנוגד לחובת הנאמנות של נבחר הציבור ולאינטרס הציבורי . בג"ץ אף קבע שמינוי פוליטי "פוגע בעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית" . ראו בג"ץ 89 / 451 הסתדרות העובדים נ' איינשטיין ( אר"ש, 89 . 81 . 51 ) . 15 ועדת המינויים שבדקה את מועמדותו של משה דיין לתפקיד הנציב בשנת 2011 ראיינה, למשל, את מנכ"ל משרד ראש הממשלה, את הנציב היוצא ואת נציג משרד האוצר ; ועדות המינויים שבדקו את מועמדותה של עפרה ברכה לתפקיד נציבת שירות המדינה
|
|