|
|
עמוד:12
12 רמזי ברט הקונספטואלי של הגישה שלה היא מתקיימת היכנשהו בין תחום המחול לזה של האמנות החזותית . היא מאתגרת ומשבשת את הדרך שבה חוויית הצפייה באמנות נהפכה לפעילות צרכנית, לחלק משוק . כמו ) 2014 ( Sans titre , גם שאר יצירות המחול הנבחנות בספר זה יצרו מרחב פרפורמטיבי למען הכרה בתכונות ובעוצמות בלתי מוחשיות של ניסיון ושל ידע השייכים למשאבים של מאגר משותף . כשעבודות כמו ) 2014 ( Sans titre מאתגרות ומשבשות ציפיות נורמטיביות ממחול הבמה, הן חושפות מנגנונים הנוצרים ומשומרים על ידי המחול כמוסד . הן מסבות את תשומת הלב לתנאים הבלתי נראים לרוב שהמחול מופץ באמצעותם במסגרת השוק שלו . בדרך זו, הן מציעות ביקורות פרפורמטיביות על השיטה הכלכלית והפוליטית של הקפיטליזם הנאו – ליברלי ששוק המחול מוכרח לציית לכלליו . באמצעות חשיפת יחסי הכוחות שמגדירים ובמקביל גם תוחמים וממשטרים את מרחב המופע, אראה כיצד עבודות אלה הן מחול פורק עול, או ליתר דיוק, כיצד הן פורקות את העול של עולם המחול כפי שהוא ממוסד . כאשר אמני מחול מהזמן האחרון מבקרים את עולם המחול הממוסד, הם מבצעים צעדים ראשונים לקראת פריקת העול של אמצעי השליטה המיושמים במסגרת שוק המחול . לאלה יש השפעה תוחמת ( enclosing ) או מפריטה על פרקטיקות אמנותיות של רקדנים ועל המשאבים הקשורים להן, שמועיל במיוחד לדעתי לראות בהם משאב משותף ( commons . ) לפי ההגדרה של שרלוט הס ואלינור אוסטרום, “משאב משותף הוא מונח כללי המתייחס למשאב [ resource ] 5 המשותף בין קבוצת אנשים . “ עד לאמצע שנות התשעים, שימש המונח בעיקר בדיונים על משאבים פיזיים משותפים, כגון שטחי מרעה משותפים או משאבי מים מוגבלים . המונח נגזר מה – commons האנגלי של ימי הביניים — שטח 6 מרעה משותף . עם הופעת האינטרנט והאפשרויות החדשות לשיתוף במידע שהיא מציעה, הס ואוסטרום מציינות שגם הידע זכה להכרה כ“מאגר משותף, 7 כמערכת אקולוגית מורכבת שהיא משאב משותף . “ דוגמה לכך הן עבודות עם רישיון “ Creative Commons . “ הפעלה מערכת לינוקס, היא מהן אחת
|
|