פתח דבר

עמוד:11

11 פתח דבר המחנך פעל מתוך אמונה מוצקת שטיפוח החינוך הלאומי והשפה הערבית הוא 2 אמצעי ראשון במעלה להתעוררות חברתית, תרבותית, ובעיקר לאומית . ח'ליל אל-סכאכיני, כמו מחנכים אחרים, חי ופעל בתוך מציאות חברתית, תרבותית ופוליטית נתונה, ואין ספק שזו עיצבה את דמותו, את דעותיו ואת עמדותיו החברתיות, הפוליטיות והחינוכיות . במציאות זו התגבשו בו תובנות מסוימות ודפוסי מחשבה והתנהגות, בפרט בתחום החינוך . כמה מתובנות ודפוסים אלה היו עוינים לא רק למסורת החברתית הערבית המכבידה והמיושנת, כי אם גם לשלטון הבריטי המנדטורי, שסכאכיני תפס כאימפריאליסטי, בוטה ומרושע . מפעלו החינוכי החלוצי של ח'ליל אל-סכאכיני נחשב למפעל ילידי, תגובה לשלטון זר, אימפריאלי, והתנגדות לו . סוג זה של תגובה אופייני למחנכים ולמשכילים שחיו במאה ה- 20 תחת שלטון אימפריאלי קולוניאלי כמו בהודו, במצרים, בעיראק ובאלג'יריה . משכילים אלה ביקשו להתנגד לשלטון הזר באמצעות שימוש מושכל בהשכלה, אשר מקורה בתרבותו של אותו כובש זר אירופי עצמו . המנהיגות הפלסטינית בכלל, והחינוכית בפרט, תקפה בחריפות לאורך שנות המנדט את מדיניות החינוך של ממשלת המנדט וטענה שמשרד המושבות הבריטי הוא שמכתיב את מדיניות החינוך, ואילו מחלקת החינוך, על פקידיה הבכירים הבריטים, מסתפקת ביישום שלה . ח'ליל טוטח למשל, שניהל את 'המכללה הערבית להכשרת מורים בירושלים' ( מכללה שהבריטים הקימו בשנת 1919 ) ואת בית הספר 'חברים' ( ) Friends ברמאללה, העיד לפני ועדת פיל המלכותית וטען שבחינוך הערבי, שלא כבחינוך היהודי, 'אין כל צבע ולא תכלית, ושמטרתו של החינוך המוענק לערבים על ידי ממשלת המנדט הייתה לשמר את בורותם 3 של הפלסטינים ולמנוע התבססותה של כל מודעות לאומית פוליטית בקרבם' . אם כן, זאת הייתה המציאות הפוליטית והחינוכית אשר הצמיחה ועיצבה את מפעלו ואת משנתו של גדול המחנכים הפלסטינים בתקופת המנדט, ח'ליל אל- סכאכיני . יש לציין כי ההיסטוריוגרפיה הפלסטינית עד לתחילת שנות התשעים של המאה ה- 20 התמקדה כמעט בלעדית בזירה הפוליטית, ועל כן לא זכו פועלם ותרומתם של אנשי רוח ומחנכים פלסטינים מובילים, ובראשם מפעלו החינוכי של ח'ליל אל-סכאכיני, לתיעוד ולתשומת הלב הראויה . על אף זאת אין לומר כי חייו ומפעלו של סכאכיני ירדו לתהום הנשייה . במשך שנים רבות ניהל סכאכיני יומן אישי . היומן מתפרס על רוב התקופה שבין 1907 ל- ,1952 להוציא קטעים חסרים אחדים ולהוציא את השנים 1931 - ,1937 2 שם, עמ' 11 . 3 דבאע', החינוך הערבי , עמ' 38 .

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר