|
|
עמוד:12
השער השני של הספר מתמקד בהוראה הפרטנית במרחב הבית ספרי . בפרק הראשון של חלק זה מציגה גילת טרבלסי את ההגיונות המנחים , הממדים השונים והיישומים המקובלים של ההוראה הפרטנית – בהוראה הפורמלית בכיתת הלימוד , בקבוצות קטנות ובהוראה יחידנית – וכן עומדת על התפיסה הרווחת של מנהלים וחזונם באשר להוראה וללמידה פרטניות . בפרק השני בוחנת בתיה צור אתגרים ודרכים בפיתוח כישורי שפה . לממד זה חשיבות מרכזית , בהיות השפה ממאפייני היסוד של ההוויה האנושית והתשתית המכרעת לרכישת דעת , לחיים משמעותיים , לביטוי אישי ולהשתלבות במעגלי החברה והתרבות . הפרק דן בקשר שבין השפה הדבורה לשפה הכתובה ובוחן את ההוראה הפרטנית כמקדמת מיומנויות שפתיות אצל התלמידים . הפרק השלישי מתמקד בהוראה מותאמת ובמהלכו מציגה גילת טרבלסי את עמודי התווך להוראה המאפשרים התמודדות עם שונות בין לומדים ומגוון סגנונות למידה . המונח הוראה מותאמת אינו חדש בהיסטוריה של ההוראה , אך הוא מתחדש ומתחדד לנוכח מגמות חדשות בתרבות ובחינוך . בפרק הרביעי מציגות אילת סימן טוב וענת ברגול - שקד את השיחה האישית כריאיון חצי - מובנה ייחודי המופנה לסטודנטים להוראה והמגלם בחובו גם הזדמנות להתעצמות ולצמיחה . מטרתה של השיחה להתחקות באופן מדויק ואמפתי על חווייתו הסובייקטיבית של הסטודנט , להשמיע את קולו , תוך כדי חיזוק כוחותיו הפנימיים והגברת המוטיבציה ותחושת המסוגלות . בפרק החמישי מציג דובי וייס גישה עדכנית לפדגוגיה דיגיטלית הומניסטית המעמידה סביבה מתוקשבת לטובת ההוראה הפרטנית . סביבה זו מסייעת למורה בהוראה המותאמת לשונות של התלמידים תוך כדי יישום אדפטיביו ּת ( התאמה אישית ) , אינטראקטיביות , ייצוגי ידע מרובים , ניהול נתונים וניתוחם וניהול תהליכי למידה עצמאיים . הפרק מציג את הגישות העיקריות ליישום הוראה פרטנית בשילוב תקשוב , את הרעיון המרכזי העומד ביסוד כל גישה ודוגמאות מוחשיות לכלים טכנולוגיים המיישמים את הרעיון . בפרק השישי , האחרון לחלק זה של הספר , מראה אירית כהן נר - גאון כיצד מזמנת הוראה בקבוצות קטנות הזדמנות לקדם את הלומדים באמצעות פיתוח כישורי השיח – כישורים רגשיים , שכליים וחברתיים . היא מתמקדת בדיון דיאלוגי - ביקורתי שמבוסס על ארגומנטציה
|
|