|
|
עמוד:8
. 3 התנהלות תקינה של המעורבים בפעולת השדלנות . . 4 נגישות שווה ככל האפשר של כלל בעלי האינטרס למקבלי ההחלטות . . 5 הגברת השקיפות . . 6 אפקטיביות . להלן עיקרי ההסדרה המוצעת , הנובעים מהעקרונות שפורטו לעיל ומעקרונות היסוד של שיטתנו המשפטית : יש למנוע ככל האפשר מהשדלנים להפריע לחברי הכנסת ולעובדיה . הפרעות אלה עשויות להתבטא בפניות חוזרות ונשנות לחברי הכנסת גם כשאינם מעוניינים בכך , בהתנהגות לא נאותה בוועדות הכנסת ובפגיעה בתקינות פעילותם השוטפת של עובדי הכנסת . ההפרעות פוגעות באיכות העבודה של חברי הכנסת ועובדיה . יש להקפיד על שוויון בין שדלנים לאזרחים אחרים . על מנת לאפשר נגישות שווה של כל בעלי העניין למקבלי ההחלטות , ובהתאם למקובל במדינות אחרות , יש לשאוף לכך ששדלנים לא יופלו לרעה או לטובה לעומת אזרחים אחרים בבואם לקדם את האינטרסים שהם מייצגים . עם זאת חשוב להבהיר שיש הבדל מובהק בין שדלנים לאזרחים . הבדל זה מתבטא בכך שהשדלנים הם שחקנים קבועים המקיימים קשרים מתמשכים עם חברי הכנסת במגוון נושאים , ולכן השפעתם היא בהכרח רבה יותר מזו של האזרח הרגיל . נוסף על כך , התנהגות לא נאותה של שדלן פוגעת בתדמית הכנסת ובאמון הציבור בה יותר משפוגעת התנהגות דומה של אזרח שאינו שדלן , שכן היא מגדילה את החשש , הקיים בציבור ממילא , מפני ההשפעה הבלתי הולמת של שדלנים על הליכי החקיקה . מסיבה זו ניתן להצדיק הטלת מגבלות ייחודיות על שדלנים שאינן חלות על אחרים . יש לחייב את השדלנים למסור מידע מפורט על עבודתם . ככל שהציבור הרחב והגוף המפקח על הפעילות השדלנית ידעו פרטים רבים יותר על עבודתם של השדלנים , כך תובטח השקיפות . התוצאה תהיה התחזקות האפקטיביות של הפיקוח על עבודת השדלנים , קושי של השדלנים להתנהל באופן לא תקין ושיפור באמון הציבור בהליכי החקיקה ובתוצאותיהם . משיקולי שוויון לפני החוק והגינות יש לפעול לצמצום הפעילות השדלנית שאינה מוסדרת .
|
|