|
|
עמוד:13
אם כך הוא בשמות של יישובים ועצמים גאוגרפיים , על אחת כמה וכמה בשמה של המדינה . בפולמוס על שם המדינה , אשר כינונה הסתמך הן על קיומה של מולדת קדומה שהמשיכה לחיות בתודעת העם הן על רעיון של תחייה והתחדשות , שימשו בערבוביה טיעונים ומטענים רגשיים והיסטוריים ששילבו מסורת ומודרנה ועמדות אידאולוגיות . לתוך השמות שהוצעו נוצקו תקוותיהם וחרדותיהם של בני התקופה ובאו לידי ביטוי הערכים וההשקפות שדגלו בהם קבוצות שונות . נחשפו עמדות אידאולוגיות מנוגדות והתעוררו שאלות של זהות לאומית , תרבותית וחברתית . לא פעם תמכו אנשים ממחנות מנוגדים באותו שם אך מסיבות שונות . הוויכוח עורר דיון ביחס בין ישות מדינית לישות טריטוריאלית על רקע תכנית החלוקה . התחדדו שאלות פרשניות על ההיסטוריה היהודית ועל משמעות השמות בתקופות שונות . עוד השתקף בוויכוח הניגוד בין המשכיות ומסורת ובין חידוש . נוסף על כך נדונו ההשלכות של השם על יחסי הגומלין בין היישוב היהודי בארץ ליהדות התפוצות ועל היחסים בין תושבי הארץ היהודים והערבים . בעלי ההצעות נתנו את דעתם על שמות הייחוס והביעו את עמדתם כלפי המושגים ' יהודי ' ו ' עברי ' על ההבדלים ביניהם . הוויכוח על שם המדינה היה כרוך בבירור אופייה של המדינה העתידית : המתח שבין מתן הבכורה לציונות כתנועה של העם היהודי ובין מתן הבכורה למולדת ולאזרח שבה , ובדומה לכך : האם תהיה זו מדינת היהודים , כלומר מדינה לעם היהודי , או מדינה יהודית , כלומר בעלת אופי יהודי . הפולמוס על השם התקשר גם לשיח התאורטי הכללי על לאומיות ועל " טבעיותה " . לשאלת השם היו גם היבטים לשוניים — גיזרון , הגייה , גמישות מורפולוגית , תעתיק ותרגום ואף אסתטיקה לשונית . בעלי הדעה נשענו לא פעם על ההיבט הלשוני לתמיכה בשם שחפצו בו ולדחיית השמות האחרים . ראוי לשים לב שהמטען הסמנטי של השמות בעת שהוצעו אינו זהה בהכרח למטענם כיום . לדוגמה , כיום השם ' יהודה ' מזוהה לעתים עם עמדה פוליטית השואפת לארץ ישראל השלמה , ואילו בתקופה שקדמה להקמת המדינה לא נשא השם הזה מטען פוליטי מעין זה . בפולמוס על שם המדינה השתתפו רבים — אנשים מן השורה , אנשי רוח , רבנים , אישי ציבור , בהם יצחק בן - צבי , וכן מנהיגים יהודים בתפוצות כמו סטיבן וייז . רבים שלחו הצעות לשם המדינה לעיתונים בארץ ובחוץ לארץ , וברי שלא רק הרצון להתפרסם הניע את המציעים , שכן מקצתם שמם בא רק בראשי תיבות ואחרים ביקשו ששמם לא יצוין כלל . ניכר בכותבים שכתבו את הצעותיהם בכובד 4 וראו בהרחבה עילם , מה התרחש , עמ ' . 104 – 74 5 דיון דומה היה בקביעת סמל המדינה , ראו מישורי , שורו , עמ ' . 119 – 118 6 ראו להלן עמ ' , 16 הערה . 24
|
|