|
|
עמוד:12
המובנים בהם . מתוך הניתוח של ממצאים אלה , מחקר זה מציע לראות בבקשת ייעוץ רבני פרויקט התורם בה בעת לכינון " עצמי מוסרי " כמו גם ליצירת סדר חברתי ממוגדר וא סימטרי , ופותח אפשרויות חשיבה חדשות על הניגוד הבינארי ( המדומיין ) בין קבלת סמכות לבין עצמאות מוסרית . דמוקרטיה ויהדות בהתנהגותו ובהגותו של ח " י רות בנימין שוורץ השיח הציבורי במדינת ישראל מניח כי יש סתירה בין שני רכיבי יסוד בזהותה : היהדות והדמוקרטיה . ניתוח ההתנהגות וההגות של פרופ ' חיים יהודה רות , מייסד המחלקה לפילוסופיה באוניברסיטה העברית , יסייע לחשוב מחדש על הנחות המוצא המקובלות שלפיהן דמוקרטיה עיקרה הגנה על זכויות אדם והיהדות מציבה לפניה מכשול . עיון זה יתחלק לשלוש שאלות . השאלה הראשונה היא מדוע פרש ח " י רות מהאוניברסיטה העברית ? רות עצמו יצר ערפל בכל הנוגע לסיבת ירידתו מן הארץ . חלק מהתשובה טמון בקונפליקט הפנימי העז שחווה רות בשל זהותו הייחודית כאנגלי וכיהודי בארץ ישראל המנדטורית ; חלק אחר טמון אולי במאמר שפרסם על אפלטון , ובו רמזים לאכזבה העמוקה שהסבה לו מדינת ישראל כסיבה לפרישתו מן האוניברסיטה . השאלה השנייה עוסקת בתפיסת הדמוקרטיה של רות . נדמה כי רות אימץ עמדה שמרנית מובהקת : לדעתו אין פתרון פילוסופי לסתירה שבין חופש לשעבוד בחיים הפוליטיים ; הפתרון טמון בניסיון הפוליטי המעשי . לכן , על פי רות , הדמוקרטיה אינה משטר אידאלי : המיעוט יכול להיהפך לרוב על ידי שכנוע , ומכאן שהלב הפועם של הדמוקרטיה הוא האזרח האחראי . מכאן נובעת השאלה השלישית — מיהו האזרח האחראי ? שאלה זו מוליכה אל האתיקה היהודית של רות , החוברת אל הפילוסופיה הפוליטית שלו ליצירת אידאל חינוכי משותף : חובת האדם אינה רק לגלות אחריות אלא גם לאמץ " רגש של אחריות " כלפי האחר ; לא כתוצאה מאהבת עצמו אלא מאהבת האל .
|
|