|
|
עמוד:יא
הקדמה בספר זה קובצו שכעה עשר מאמרים , וכולם נכתבו בידי בלשנים עבריים , חבריו וחברי חבריו של השופט המנוח שאול אלוני ע " ה . שאול ירידנר היה אוהב ספר מושבע ומנאמניה של העברית . לימים צירף לאהבתו לימודים לתואר הראשון והשני בחוג ללשון העבריה וללשונות השמיות באוניברסיטת תל אביב . את הוקרתו לחוג רלמוריר חבריו הביע בתרומות בדיבות שתרם לספריית החוב , יד לזכר בנו בעז , שמת בדמי ימיו . הספר הזה הוא אפוא מתנת זיכרון לשאול , אסופת דברים שהיה קורא בוודאי בשקיקה אילו היה אתנו . מאמרי האסופה סדורים בשתי חטיבות , " מערש העברית לתחייתה" ו " העכרית בת זמננו - שיח וסגנון " . כמקובל המאמרים סדורים בכל הטיבה לפי סדר האלף כית של שמרת מחבריהם , וכך הם סדורים בסקירה זו . אך הקוראים אותם בעיון לא יתקשר לסדרם בעיני רוחם גם על פי דרכי התקשרותם זה לזה . החטיבה הראשונה מציגה מחקרים החושפים פנים שונות כתולדותיה של העברית : הכנענית העתיקה , עבריה המקרא , העברית בימי הביניים , עברית השומרונים . וגלגולי משמעות וצררה של מילים ושל מכנים דקדרקיים . בחטיבה השנייה ימצאו הקוראים מאמרים העוסקים כעיקר בתחבירה של הלשון , בסגנונה ובגילוייה שבדיבור פה , ולצד כל אלה לא נפקד מקומם של העיון הסמנטי והפואםי ושל העיון הפונטי והמורפולוגי , את החטיבה הראשונה של האסרפה פותח מאמרו של דן בקר " על סדר אותיות האלף בית העברי ' / המחבר מביא רעות ראשונים ואחרונים ומקבל את השקפת ראב " ע שאת סדר האותיות הכתיבו מוצאי ההגאים שהן סימנו , עוד עיון בדבריהם של חכמי הלשון כימי הביניים מוצע כמאמרה של רעיה חזון " דוחק החרזה ודוחק המשקל בחיבור ' תיקון השגגות ' לאדניה " . מרכז עיונה הוא עמדתו של אדניה בשאלה מה מותר ומה אסור לחדש בלשון המקרא . את העיון בעברית המקרא מביא לקובץ מאמרה של פנינה טרומר " פעולות דיבור של אזהרה ושל איום כלשון המקראי ' . המאמר רן בפעולות הדיבור האלה בטקסט ובתבניותיהן התחביריות , מאמרו של שלמה יזרעאל " רהןנעני אז בארץ : על לשונות ארץ ישראל כתקופה
|
|