|
|
עמוד:11
שסבר , בראייה לאחור , כי הם פחות טובים . באותם ימים היה נתן אלתרמן יוצר מוערך ומקובל . שלושת ספרי השירה שלו - כוכבים בחוץ ( , ( 1938 שמחת עניים ( 1941 ) ושירי מכות מצרים ( - ( 1944 קיבעו את מקומו בלב השירה העברית המודרנית ; תרגומיו למחזות כגון " אותלו " ו " נשי וינדזור העליזות" של שקספיר , " פדרה " של רסין ו " שלמה המלך ושלמי הסנדלר " של סמי גרונימן , שאותו גם עיבד - נחשבו למלאכת מחשבת של הרקה מכלי לכלי ; פזמוניו הושרו בפי כול ( " כלניות " , " זמר הפלוגות " , " שיר העמק " - הם רק דוגמאות ספורות לשורה ארוכה של להיטים , הרבה לפני שמילה זו באה לעולם ); שיריו , סיפוריו , ספריו ותרגומיו לילדים ( האפרוח העשירי , לימפופו וברמלי - אם להזכיר רק את מקצתם ) הקנו לו הערצה בקרב הילדים וההורים ; בקרב הציבור הרחב הוא נודע בשל " הטור השביעי " - ליווי שבועי מחורז של החיים והאירועים המרכזיים בארץ ובעולם . בראייה לאחור מוסכם על הכול , שטורים כגון " מכל העמים " , " נאום תשובה לרב חובלים איטלקי לאחר ליל הורדה " , "מרשימותיו של כלב " ובראש כולם " מגש הכסף " היו חלק מהאתוס הלאומי בשנים שקדמו להקמת המדינה . כינוסם , לצד יותר ממאה וארבעים טורים אחרים , שרבים מהם היו מוכרים ואהובים מאז ראו אור בעיתון , העצים ביתר שאת את דמותו של המשורר , ולא תהא זו טעות לקבוע שגלימת המשורר הלאומי שכבר החלה להיתפר למידותיו של אלתרמן , עוצבה במידה רבה בעקבות הופעת הספר . ספר פזמונים ? הטור השביעי - שירי העת והעיתון , ראה אור בעצם הימים הגורליים שלפני קום המדינה , שלפי מילותיו של אלתרמן עצמו בשניים משיריו , שפורסמו זמן קצר לאחר ההופעה , היישוב נמצא בהם על הסף , במשמעות הקמת המדינה : " על סף ההיכל " ( בטור על פרשת דיר יאסין ) ו " על ספו של הדרור " ( בטור שנכתב במלאות 7 שנים לפלמ " ח ) . הפרסומים הראשונים על הספר החדש הופיעו לא בדבר , כמצופה ,
|
|