|
|
עמוד:13
המצב הסוציולינגוויסטי של הפלסטינים בישראל המצב הסוציולינגוויסטי של חברה הוא חלק אינהרנטי מהסדר החברתי כלכלי והפוליטי שלה . האירוע התקשורתי המתרחש בחברה , על סוגיו השונים , נגזר מהסדר החברתי כלכלי והפוליטי שלה ומתורגם לשפת העיקרון המארגן של המישור הסוציולינגוויסטי . כדי שאירוע תקשורתי כזה ייווצר , יופץ ויגיע ליעדיו נדרשים כמה תנאים בסיסיים התלויים בשלב התפתחותה של החברה המסוימת . נגביל את הדיון שלנו לתנאים הנדרשים לאירוע תקשורתי במדינת הלאום המודרנית , וננסה לברר מהי הווריאציה הקולוניאלית שלהם . אז נבדוק את מידת הרלוונטיות של הדיון לקבוצת הפלסטינים בישראל ולמצבה הסוציולינגוויסטי , שחלקו עומד במוקד מחקר זה . עקרון עבודתה של מדינת הלאום המודרנית הוא הסטנדרטיזציה של האירועים החברתיים המתרחשים בתחום ריבונותה . מדינת הלאום מורכבת מקהילות מדומיינות , והסטנדרטיזציה היא תנאי הכרחי לפעולתה של המערכת מול הקהילות המדומיינות ובתוכן . הסטנדרטיזציה של אירועים חברתיים מושגת באמצעות מנגנונים בירוקרטיים המתמחים בתחומי פעילותה של החברה . כך למשל בתחום החינוך נכפה על כלל הקהילה הלאומית מקבץ של הליכים Anderson , Imagined Communities . 17 הריבוני של מדינת ישראל וגם לא ליהודים כשהם לעצמם , אלא הם חלק ממשטר ציוני הפועל מעל לרמת המדינה - כמנגנון של ריבונות על שטח גיאו פוליטי . לצורכי מחקר זה , הסדר החברתי הפוליטי המסדיר את היחסים בין קבוצת הפלסטינים בישראל ובין מדינת ישראל ייחשב להקשר קולוניאלי הבנוי על שליטה של התנועה הציונית בקבוצת הפלסטינים כקולקטיב לאומי , אם באמצעות מנגנוני המדינה ואם באמצעות המשטר הציוני . יחסי שליטה אלו בנויים מרבדים שונים מובחנים וקשורים ביניהם , ואחד מהרבדים האלה הוא הזירה של השפה הערבית ותוצריה . זאת ועוד , מנגנוני המדינה הם הגוף המבצע של תהליכי השליטה , הפירוק והארגון מחדש של הקולקטיביות הלאומית , והמשטר הציוני הוא מעין מבנה על כללי של העקרונות המארגנים את הגוף המבצע הזה . מסגרת זו של יחסי שליטה קולוניאליים נבדקה מזוויות רבות , אבל השאלה שלנו עוסקת בשפה הערבית ובתוצריה . על כן עלינו לברר את המסגרת האנליטית שנשתמש בה בחקר תוצרי השפה הערבית והזירה המבנית שלה ובבחינת מקומם בסדר החברתי והפוליטי של מדינת ישראל .
|
|