|
|
עמוד:10
הנסתרים של נשים ושופכות אור על אותם מרחבים אפלים וסגורים . גם בעבר נהגו סופרות לתאר ביצירותיהן מעברים של הגיבורות בין מרחבים מסורתיים לחדשים , אלא שהסופרות בנות הדור החדש מתארות את המעברים ואת השינויים הללו באופן בוטה יותר , בעיקר באמצעות תיאור תגובות קיצוניות של הגיבורות ביחס למצבן ובאמירות חריפות שלהן . היוצרות החדשות אמנם ממשיכות להנציח בכתיבתן את הכניעות והסבל הנשי , אולם ייחודן הוא בכך שהן מציעות פתרונות נועזים ומשמעותיים יותר מהסופרות שקדמו להן ומייצרות משמעויות חדשות ומקוריות לתופעות אלה של דיכוי . הפרגמנטציה של הטקסטים למרחבים באה לידי ביטוי גם בהיבט הסגנוני והלשוני : בהצגה משוברת ובלתי סדירה של דעות ונקודות מבט , בעירוב בין גופים ובין זמנים , בזריעה מכוונת של בלבול , ובהכנסת מונולוגים פנימיים של הגיבורות שבהם הן מתחבטות בין ישן לחדש ובין כניעה למוסכמות לבין מרדנות ( . ( Roller 1986 , 68 ; Zeidan 1995 , 148 ואולם לא רק החלוקה למרחבים והמבנה הפרגמנטרי של הטקסטים תורמים להצבת ה " אני " הנשי במרכז ; גם תצורות ספרותיות אחרות מסייעות לכך . באמצעות שימוש במוטיבים , דימויים , סמלים וביטויים מקוריים ובלתי מקובלים בכתיבה הערבית הספרותית , שבהם האישה ועולמה מהווים מקור השראה ראשון במעלה , מייצרות הסופרות שיח נשי ולשון נשית ייחודית וחותרות תחת קונבנציות הכתיבה ה " גבריות " . באופן כזה הן מבססות לשון כתיבה נשית עשירה ומרובדת , שסגנונה מושפע מזרמים מודרניים ופוסט מודרניים בספרות : ביצירות קיים טשטוש בין מציאות לדמיון , בין ממשות להזיה , הלשון דחוסה ונוטה לליריות , וכל אלה מקשים על הגדרת הז ' אנר הספרותי של היצירות . ניתן לומר שהסופרות בנות הדור הצעיר מנסות לשנות באמצעות הכתיבה את היחס הקיים בין המרחב שלהן כנשים יוצרות לבין המרחב הגברי שהן פועלות בתוכו וליצור מרחב ספרותי נשי שבו לסופרים גברים אין דריסת רגל . הדבר מומחש היטב במודל התרבותי שיצרו שירלי ואדווין ארדנר , אנתרופולוגים מאוקספורד , שאפשר ליישמו גם בתחום הספרות . המודל מנסה להסביר איך קבוצה שולטת בחברה ( גברים ) תופסת את הקבוצה ה " שותקת " ( נשים ) , ואיך הקבוצה ה " שותקת" תופסת את הקבוצה השולטת ואת עצמה . המודל מודגם באמצעות שני מעגלים , מעגל " נשי " ומעגל " גברי " , החותכים זה את זה ; האזור המשותף לשני המעגלים מבטא את ההשפעה שיש לקבוצה השולטת על הקבוצה השותקת , והאזור שמחוץ לשטח המשותף , אשר נמצא במעגל הנשים , הוא " אזור שומם " , שבו לקבוצה השולטת אין דריסת רגל . זהו אזור של ייחוד נשי , של לשון נשית ייחודית ושל כל דבר המודחק ומדוכא בידי החברה . באזור זה מתחוללת המהפכה של השפה הנשית . 12 להרחבה על התופעה של מה שמכונה " אינטר ז ' אנר " ראו ע ' נאים , 2003 – 2002 . 193 – 189
|
|