הביג דאטה משנה את פני המודיעין

עמוד:

למימוש עליונות מודיעינית בעידן הדיגיטלי . עידן זה , בראייתו , מחייב את איש המודיעין לשנות גישה בתחומים מרכזיים . למשל , בצורך לשתף מידע כעיקרון מוביל , ולשנות את האופן שבו מייצרים מודיעין ( במקום מעגל המודיעין הישן והטוב ) . שיטת הטיפול במידע של חברת גוגל מהווה מקור השראה מרכזי לכך . מושג נוסף שהוא מעלה הוא ה ” ביוב ” המודיעיני - הצורך של קהילת המודיעין לעסוק בהבניית המידע ובחיבור תשתיות מידע של כל ארגוני המודיעין כבסיס להצלחת המפעל המודיעיני . הגיליון נחלק לשערים נושאיים , שכל אחד מהם מאיר את תופעת הביג דאטה מזווית אחרת . השער הראשון עוסק ביסודות תופעת הביג דאטה ובהשלכות ונגזרות מודיעיניות שלה . פותח אותו סא ” ל צ ’ מאמ ” ן , הסוקר מגמות טכנולוגיות המאפיינות את עולם המידע החדש . במסגרת הנגזרות המודיעיניות שלו הוא מצביע על מקצועות חדשים הנדרשים כדי להתמודד עם ההזדמנויות העולות ממנו , כגון “ מדעני מידע ” ו ” אזרחי מידע ” . בנוסף הוא מצביע על הצורך בשינוי דרמטי בהיקף המשאבים שישקיעו בעתיד ארגונים מודיעיניים בטיפול במידע . ד ” ר יואל מארק , סגנית נשיא בינ ” ל למחקר בענקית המקוונת אמזון , מדגישה את האתגרים שמולם ניצבות חברות תקשורת גלובליות בבואן להתמודד עם תופעת הביג דאטה . חלק מהדרכים באמצעותן מתמודדות חברות אלה עם האתגרים יכולות להוות מקור השראה לקהילות המודיעין , אך חלקן לא , לאור הסגירות של קהילות המודיעין והקוטן היחסי שלהן . בין השאר מציינת מארק את הצורך של גורמי המחקר להיות מעורבים בעיצוב המערכת שמסננת את ים המידע , כך שלא יהפוך ל ” הר זבל ” . ד ” ר חיים אסא , ארכיטקט מערכות מבוססות אינטליגנציה מלאכותית , מציג את האתגרים של אחזור והיתוך מידע בעידן הנוכחי , ומתאר כיצד ניתן ללמד מכונות כך שישפרו את היכולות המודיעיניות . את השער הראשון סוגר ערן בראון , ארכיטקט פתרונות ראשי בחברת אחסון המידע אינפידנט , המציג את מאפייני אחסון המידע בעולם האזרחי ומנסה לענות על השאלה - מה כדאי למודיעין ללמוד מהעולם האזרחי בהקשר זה ומה לא . השער השני מתמקד ברשתות חברתיות . פותח אותו רס ” ן א ’ מאמ ” ן , הפורש את עקרונות המחקר הרשתי ( SNA ) ואת יתרונותיו , בהם היכולת לנתח מיליוני נתונים בזמן קצר כרשת . לאחר מכן מציג מ ’ , סגן מנהל בית הספר למודיעין בשירות הביטחון הכללי , את מאפייני העולם הרשתי החדש ; תוך שימוש במטאפורה של ימי השטאזי במזרח גרמניה כדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון בכלי ניתוח מודיעיניים חדשים , המבוססים על המדיה החברתית , לצורכי המודיעין המסכל . רס ” ן ד ’ מאמ ” ן מבליט את חשיבות המודעות למגבלות של התבססות על הרשתות החברתיות כמקור מודיעין , נוכח העיוותים המובנים הנובעים מחוסר הרצון של המשתמשים לשתף מידע ומשיתוף מידע שקרי . בן צור , המשרת במערכת הביטחון , בוחן את הפוטנציאל של הביג דאטה מנקודת מבט של הפרט , המנהיג או האדם הפשוט , ואת המשמעויות המודיעיניות הנגזרות מכך . סוגרים את השער הזה סרן א ’ וסמל ד ’ מאמ ” ן , הסוקרים תוכנית סינית שאפתנית להתערבות המשטר בחיי אזרחים . התוכנית מתבססת על התנהגותם כפי שהיא משתקפת ברשתות החברתיות , ותוכננה לתגמל את אלה שתורמים לחברה . החזון הסיני מהווה אתגר למדינות דמוקרטיות ולזכויות הפרט , ולכן סביר שלא יבוא לכדי מימוש בעולם המערבי . עם זאת , הוא עשוי להוות הזדמנות לארגוני מודיעין . השער השלישי בוחן את תחום המחקר בעת הנוכחית דרך מספר נקודות מבט . ד ”ר שי הרשקוביץ הוא איש אמ ” ן בעבר וכיום מומחה לתיאוריה של המודיעין העוסק גם במיצוי טכנולוגיות חדשות לצורכי העשייה המודיעינית . הרשקוביץ מציג את רעיון מיצוי חוכמת ההמונים לטובת המחקר המודיעיני ואף מציע לכונן דיסציפלינה מודיעינית חדשה בשם “ קרוסינט ” CROSINT - . Crowd Sourced Intelligence בהמשך שער זה מופיעים מאמרים של החוקרים ד ” ר קרן ששון ממכון דיוויס , ד ”ר כרמית ולנסי מהמכון למחקרי ביטוחן לאומי ורס ” ן א ’ מאמ ” ן , הבוחנים כיצד ניתן למצות כלים חדשים , כגון יכולות לניתוח סטטיסטי של טקסטים וניתוח של מאגרי מידע , על מנת לטייב את המחקר המודיעיני . השער הרביעי דן בהשלכות תפיסתיות ומבניות של העידן הנוכחי . את השער פותח א ’ א ’ , אזרח מאמ ” ן הבוחן את משמעויות תשתית המידע במסגרת מפעל המודיעין , ואת האפשרויות הנובעות מכך . רח ” ט מחקר לשעבר , תא ” ל ( מיל ’ ) איתי ברון , בוחן שלוש גישות מחקריות שונות - המחנכת , המערכתית והמדעית . הוא מציג את הגישה של כל שיטה למידע ואת היתרונות שיש לכל אחת מהן עבור המחקר המודיעיני . המאמר הסוגר שער זה הוא מאת ד ’ צ ’ , עד לאחרונה מנהל בכיר בשב ” כ . המציג את הצורך בשילוב תחום בניין הכוח המודיעיני בעידן הביג דאטה ומדגיש את חשיבותה של תפיסה כמצפן לפיתוח בהקשרים הטכנולוגיים והמבצעיים בארגוני מודיעין . לבסוף , אנו מביטים במתרחש בעולם האקדמי . זרקור ראשון הנו של שירה פתאל , חוקרת במסגרת המכון לחקר מתודולוגיה מודיעינית במרכז למורשת המודיעין . פתאל מציגה מספר מאמרים אקדמאים שעוסקים בביג דאטה . ד ” ר אבנר ברנע , בכיר לשעבר בשב ” כ וכיום עמית מחקר במרכז לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה , בוחן את משימת המודיעין המסכל ואת האופן בו השתנתה נוכח תופעה זו . העיסוק בתופעת הביג דאטה בחודשים האחרונים חשף אותנו , העוסקים בפיתוח מתודולוגיה מודיעינית , לעולם חדש של מושגים וידע . עולם זה התפתח מאוד בסביבה האזרחית והגיע באופן טבעי גם לקהילות המודיעין . אנו רואים בגיליון שהוקדש לנושא את ראשיתה של דרך ארוכה . פתחנו בשיח זה בדיון שקיימה הוועדה המייעצת של המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין , שבו הושמעו מגוון דעות באשר לשאלה האם מדובר בשינוי משמעותי באיכות הכלים העומדים לרשות המודיעין לביצוע משימותיו או במהפכה . בהמשך הדרך יש צורך בשיח עם הסביבה העסקית והאקדמית , ובעיקר בשיח קהילתי , על אודות השינויים המתחייבים מהאתגרים החדשים . ניתן לעיין בגיליון המלא באתר המרכז למודיעין ולטרור תחת הלשונית מודיעין ומתודולוגיה .

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר