כשטייסי חיל האוויר המצרי פגשו את עבד אל - נאצר

עמוד:

נאצר הציג את עמדתו שישראל לא תצא למלחמה נגד מצרים , חרף איומיה בנושא זה , ויצר אכזבה בקרב שומעיו . אז הוא זרק את " הפצצה " והכריז על החלטתו לסגור את מפרץ עקבה בפני השיט הישראלי , כדבריו : " דגל ישראלי לא יעבור במפרץ עקבה" ובעיקר מזיכרונותיהם של אנשי הצמרת המצרית שנטלו בו חלק , כי האירוע התרחש בבסיס חיל האוויר שבאבו צוויר , שממערב לתעלה , כ 15 - ק ” מ ממערב לאסמאעיליה - ולא כפי שכולם זוכרים אצלנו , שהתרחש בביר גפגפה . נאצר מול הטייסים בעיתון אל - אהראם ” התפרסם ב 23 - במאי דבר הביקור והמפגש עם הטייסים . הכותרת הייתה : “ עבד אל - נאצר הכריז על סגירת מפרץ עקבה ” . בעיתון נכתב כי נאצר הכריז על החלטתו זו בעת סיור שערך אמש במרכז הפיקוד הקדמי של חיל האוויר המצרי . לצדו , נכתב , היו המושיר ( מקביל לפילדמרשל ) עבד אל - חכים עאמר , ששימש הסגן הראשון לנשיא המדינה וסגן המפקד העליון של הכוחות המזוינים ; סגני הנשיא האחרים - זכריא מוחי אל - דין , חוסין אל - שאפעי ועלי צברי ; שר המלחמה שמס בדראן ; ובכירי הצבא , בהם מפקד חיל האוויר , פריק אוול ( מקביל לגנרל 4 כוכבים ) צדקי מחמוד , ומפקד החזית פריק אוול עבד אל - מוחסן מורתגי . עורך העיתון , מוחמד חסנין הייכל , מי שכונה “ שופרו של נאצר ” , השתתף גם הוא בביקור . הוא תיאר אותו בספרו “ אל - אנפיג ’ אר ” ( ההתפוצצות ) , העוסק במלחמת “ ששת הימים ” . הייכל כתב כי בשעה 14 : 00 הגיעו נאצר ושלושת סגניו במטוס צבאי לבסיס חיל האוויר באבו צוויר , שם המתינו לו עאמר ובכירי הצבא . לאחר הנחיתה הלכו כולם למועדון הטייסים שבבסיס , בו התאספו יותר מ 200 - טייסים נלהבים , מלאי ביטחון עצמי ומוכנים להנחית מכה מקדימה על האויב . בבסיס חיל האוויר באבו צוויר שכנה מפקדת הפיקוד המזרחי של חיל האוויר המצרי , שהיתה אחראית על הגנת המרחב האווירי של תעלת סואץ וחצי האי סיני . הגנרל מורתגי כתב בספרו כי גם אנואר אל - סאדאת , שהיה אז   יו " ר האסיפה הלאומית ( הפרלמנט ) , נכח במפגש ; וכי הסיבה לביקור היתה כוונת חיל האוויר להציג בפני נאצר את מטוסי הקרב החדשים מדגם מיג 21 שהגיעו מברית המועצות , ואת יכולת הטייסים המצריים בהפעלתם . נאצר נשא דברים בפני מאזיניו , בהם הסביר להם מה עומד מאחורי הנעת הכוחות לתוך סיני , ואת תגובת מצרים לאיומי ישראל נגד סוריה . הוא הרגיע את קהל מאזיניו הנלהב כשאמר כי מצרים לא תפתח במלחמה נגד ישראל , שכן היא לא רוצה להילחם בארה " ב . נאצר הציג את עמדתו שישראל לא תצא למלחמה נגד מצרים , חרף איומיה בנושא זה , ויצר אכזבה בקרב שומעיו . אז הוא זרק את “ הפצצה ” והכריז על החלטתו לסגור את מפרץ עקבה בפני השיט הישראלי , כדבריו : “ דגל ישראלי לא יעבור במפרץ עקבה ” . מפקד הזרוע , צדקי מחמוד , שדחק בנאצר להורות לו על תקיפה מקדימה , הגיב באומרו : “ עכשיו , כשסגרת את מפרץ עקבה , המצב השתנה . אין מנוס מכך שתורה לי מיידית לתקוף את אילת , וכך נבטיח את כניסת כוחות היבשה שלנו לתוך שטח ישראל . אין חלופה למה שאני מציע עכשיו " . אחר שסיים את נאומו , ניתנה לטייסים אפשרות לשאול את הראיס שאלות . אחד הטייסים הזוטרים תהה מדוע שחיל האוויר המצרי לא יפעל ראשון נגד ישראל , שכן סגירת מפרץ עקבה בפני השיט הישראלי פירושו מלחמה . לפיכך , הוא ביקש מהנשיא הוראה לפעול – כי הם מוכנים לבצע כל דבר . ניעור ויכוח בחדר . טייסים אחרים טענו שאם ישראל תתקוף את מצרים בעקבות הכרזה זו , הרי שתפקידם הוא למנוע ממנה אפשרות לתקוף אווירית במפתיע את מצרים . נאצר הגיב לטענות וקבע חד - משמעית : “ לא תהיה מלחמה . העניין הוא מדיני , ויפתר בדרך מדינית ” . שאלה אחרת התייחסה לאפשרות של מעורבות הצי השישי האמריקאי במלחמה הצפויה . על כך ענה נאצר , שהיה והדבר יקרה , יש ביכולתה של מצרים להטביע את הצי השישי . כן הדגיש כי המצב הפעם אינו דומה למה שהיה ב , 1956 - וכי ישראל עומדת עתה לבדה מול מצרים פנים אל פנים , כשבריטניה וצרפת אינן לצדה . אם היא תאיים במלחמה , אמר , " אנחנו מוכנים " . לדברי מפקד חיל האוויר , נאצר לא היה מרוצה מהשאלות ומדרישות הטייסים לצאת למלחמה , והעיר לאחר שעזב את האולם כי הוא מחנך את הטייסים על פי דעותיו שלו , שהביע במפגש . לאחר מפגש זה חזר נאצר לקהיר לפגישה עם השגריר הסובייטי . נאצר הולך שולל המקור היחידי בעברית שמצאתי שציין את אבו צוויר כמקום המפגש , הוא ספרו של שר הביטחון דאז משה דיין , “ אבני דרך ” , בעמ ’ . 393 כמובן לא ידוע משום מקור מצרי על סיור שנאצר ערך כביכול אצל כוחותיו בחצי האי בסיני באותה עת . הכרזת נאצר על סגירת מפרץ עקבה / אילת הייתה לדעת בכירים בצבא המצרי הניצוץ שגרם לפיצוץ ולמלחמה . יש שחושבים שנאצר נדבק מההתלהבות והביטחון העצמי שהפגינו הטייסים בפגישה , וכי בהכרזתו על סגירת המפרץ בפני השיט הישראלי כבר חש שהשיג ניצחון - והפך לגיבור ההמונים הערביים . מנגד טענו בכירי הצבא כי הביקור ומה שהציג בפני נאצר חיל האוויר המצרי במהלכו לא תאמו את יכולתו האמיתית של החיל . לדבריהם , נאצר הולך שולל , ולא ידע את היכולות האמיתיות של הצבא . לנו יצא מביקור זה שיר היסטורי וניצחון גדול . טייסים אחרים טענו שאם ישראל תתקוף את מצרים בעקבות הכרזה זו , הרי שתפקידם הוא למנוע ממנה אפשרות לתקוף אווירית במפתיע את מצרים . נאצר הגיב לטענות וקבע חד - משמעית : " לא תהיה מלחמה . העניין הוא מדיני , ויפתר בדרך מדינית"

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר