|
|
עמוד:
בצע כסף . בית הספר לריגול של היחידה הוקם בקיבוץ אלונים , ושילב אימונים בנשק עם לימודי המזרח . מסתערבים שהוכשרו במסגרת המחלקה הערבית נשלחו כבר ב 1945 - למקומות מועדים לפורענות בארץ . ב 1946 - סיירו אנשי המחלקה בעבר הירדן , וב 1947 - גם בסוריה ובלבנון . באוקטובר ובנובמבר 1947 יצאו אנשי המחלקה למשימות גם מול הצבא הסורי הסדיר , שהתרכז ברמת הגולן . כלי מודיעיני נוסף שניצלו ב " הגנה " באינטנסיביות רבה כבר בתחילת שנות ה 40 - ועד מלחמת העצמאות היה הסיור . סיורים קרקעיים , ולאחר מכן גם אוויריים , שימשו דרך עיקרית לאיסוף ידיעות על השטח . ביטויו העיקרי של מודיעין השטח באותן שנים השתקף בתיקים שריכזו מידע על כפרים ערביים . יחידה טכנולוגית זעירה שהחלה גם היא את דרכה ב 1946 - הייתה יחידת צילומי אוויר . זו פעלה ממטוסים קלים שהיו ברשות חברת " אווירון" ו " קלוב התעופה " . תצלומי שטח ומטרות שצולמו במצלמת יד שולבו בתיקי הכפרים , ותרמו רבות להשגת מודיעין . משהוקמה מחלקת הטיס בפלמ "ח שולבו טייסיה ומטוסיה במשימות צילום , שכללו גם יעדים רחוקים , ואליהם הצטרפו סיירי אוויר וצלמים שהוכשרו בחופזה . הנחת העבודה הבסיסית בש " י הייתה שזירת הפעולה העיקרית תהיה בשטחי ארץ ישראל ומול ערביי ישראל . לכן הוזנחה הנחת התשתית המודיעינית - איסופית על צבאות ערב . המשימות העיקריות של הש " י עד אז היו אספקת מידע לניהול המאבק בבריטים בתחומי העלייה וההתיישבות , כולל על ערביי הארץ , והמאבק בארגוני " הפורשים " . בשלהי 1947 החל הש " י הערבי להפיץ דו " חות יומיים . אלה התבססו בעיקר על ידיעות שהגיעו למרכז הש " י בתל אביב , שאספו אנשי המחלקה הערבית ממקורות ערביים . הסיכומים עסקו במנהיגות הערבית ובעמדותיה , בהצהרות ונאומים של אישים ערביים בולטים ובנעשה בוועידות ערביות שונות . בתחום הצבאי נאסף מידע על פעילות הכוחות הערביים החצי סדירים , היערכות ופעילות " צבא ההצלה הערבי " בפיקודו של פאוזי קאוקג ' י . מעט ידיעות נאספו על הצבאות הסדירים ומדינות ערב בפריפריה . מקורות האיסוף בש " י התבססו על האזנה וציתות לטלפון ולרשתות אלחוטיות . מודיעין גלוי מעיתונות ערבית ומשידורי הרדיו הגלויים סיפק בעיקר חומר מדיני . לצד ההאזנה שימשו המודיעים הערביים ספקי מידע דוד בן גוריון , שלא שבע נחת מאי מוכנותו של " ההגנה " למלחמה של ממש , החליט שיש להקים תשתית של צבא סדיר מודרני ומקצועי - אשר יוכל להתמודד גם עם התערבותם של צבאות ערב . בניגוד להערכת אנשי המודיעין , בן גוריון זיהה , את ההתפתחויות הצפויות והאיומים החדשים , שלהערכתו היו חמורים ביותר עיקריים של הש " י . היו אלה סייענים ערביים שגויסו והופעלו על ידי רשת מפעילים במחוזות ובגלילים , מקורות צמרת ( בודדים ) שסיפקו ידיעות וכן עריקים ושבויים ערביים , שנתפסו במהלך פעולות ה " הגנה " . פעילים מדרגים משניים או זוטרים במנגנון " ההגנה " חשו כי אין די במנגנון הש " י . בעיניהם היה צורך לבנות ולפתח גם ארגון מודיעיני צבאי , שיאסוף , יחקור ויאגור מודיעין מבצעי על השטח הערבי ויכין חומר ללחימה אפשרית בעתיד . הצעדים הראשונים להקמת מנגנון מודיעין צבאי התבטאו בפרויקט " תיקי הכפרים " , ובהוצאתם לפועל של הקורסים הראשונים למ " כים סיירים ולקמ " נים . בהמשך הוקמה גם מחלקת הסיירות בלת " כ ( לשכת התכנון ) במפקדת ההגנה . בסוף 1944 החלה לפעול במטכ " ל ההגנה מחלקת מודיעין שהחליפה את מחלקת הסיירות . פעילותה המצומצמת של המחלקה כללה הכשרת הקמ " נים והסיירים לעבודתם , והנחייתם המקצועית באמצעות חומר הדרכה . חניכי הקורסים הפכו בהמשך לשלד המפקדים וקציני המודיעין במלחמת העצמאות ואחריה . בן גוריון מחליט להתגונן - גם באמצעות בניית מערך מודיעין ב 29 - בנובמבר 1947 החליט האו " ם על תוכנית החלוקה . משמעותה הייתה סיום המנדט הבריטי בארץ ישראל והקמת מדינה עברית ומדינה ערבית בארץ ישראל . למחרת נפתחה מלחמת העצמאות , שנמשכה כשנה ושבעה חודשים . דוד בן גוריון , שלא שבע נחת מאי מוכנותו של " ההגנה " למלחמה של ממש , החליט שיש להקים תשתית של צבא סדיר מודרני ומקצועי – אשר יוכל להתמודד גם עם התערבותם של צבאות ערב . בניגוד להערכת אנשי המודיעין , בן גוריון זיהה , את ההתפתחויות הצפויות והאיומים החדשים , שלהערכתו היו חמורים ביותר . הוא הגדיר את האויב , העריך את עוצמתו ולבסוף אף ניסח את מטרת המלחמה של האויב הערבי . מהערכת המצב של בן גוריון נגזרו המשמעויות האסטרטגיות והאופרטיביות . כדי להתכונן לאיום הצפוי , הורה בן גוריון לארגון ההגנה להכין את היישוב היהודי למלחמה בצבאות סדירים , כולל באמצעות בניית מערך מודיעין מתאים . מבדיקה שערך צוות מומחים עלה כי ההיערכות והחשיבה המודיעינית - כולל דרכי הפעולה , מערך הסוכנים והיעדים של הגורמים השונים - היו מיושנים , שבויים עדיין במושגים ובצרכים מתקופת " המרד הערבי " , בעשור הקודם . יגאל ידין , שהופקד כראש אגף המבצעים על ארגון הכוח , הורה כבר בסוף - 1947 עוד לפני שבנה חוליית מודיעין באג " ם - על הקמת כיתת מודיעין גדודית בראשות . קמ " ן בכל גדודי החי " ש , שהיו באותה עת המסגרת הלוחמת העיקרית . על פי מסמך הוראות לפעולה קצין המודיעין בחתימת ידין מ 10 - דצמבר 1947 הקמ " ן המיועד הוא מי שבעברו היה קצין מודיעין או " כל קצין אחר אשר ימונה לשם כך על ידי מפקדו , גם אם לא עסק בתחום זה " . מקורות המידע העומדים לרשות הקמ " ן יהיו בצד כיתת הסיירים גם דיווחי מודיעין מהרמה הפוקדת ומיחידות המשנה , וכן ידיעות שיוזרמו ממנגנון הש " י . על הקמ " ן הוטל לנהל את הרישום והמעקב אחר הידיעות והשימוש בהן , לנהל את מפת המודיעין ולפרט את מצב כוחותינו ובעיקר את " הפעולות האפשריות לאויב " . ב 15 - בפברואר , 1948 כצעד ראשון לקראת בניית מודיעין צבאי , חוילו כל אנשי מנגנון הש " י . ללשכת הש " י , שהפכה למחלקה עצמאית במטכ " ל , צורפו בעלי מקצוע בענפים השונים . המערך של אנשי הש " י בגלילות ובנפות היה אמור לספק את המודיעין הנדרש למפקדים ולמטות של חטיבות " ההגנה" וגדודי החי " ש . במקביל , ובהתאם להיערכות חדשה זו , הוחלט לשנות את מבנה המודיעין ולהתאימו לאתגרים החדשים . בעיותיה העיקריות של מערכת המודיעין
|
|