|
|
עמוד:
עיקר דברי בן גוריון : 24 - ב “ ביולי 1950 שוחרר בר משירות סדיר . מ 1 - במרץ 1953 עד יולי 1953 היה מפקד קורס למדריכי היסטוריה צבאית . ב 28 - בספטמבר 1956 הזמינו לשיחה הממונה על שירותי הביטחון , ותוך כדי שיחה אמר בר , כי פגש איש מסוים ששוחח אתו . הוא הוסיף ואמר , שאלוף משנה נחמיה ארגוב ( מזכירו הצבאי של בן גוריון ) וראש שירותי הביטחון אמרו לו לא לקיים כל מגע עם איש זה . הממונה על שירותי הביטחון הצטרף לדעה זו והדגיש בכל תוקף שאין לקיים מגע עם איש זה ושכמותו . במשפט שהתקיים אחר כך הוברר שאמנם היה האיש סוכן מעצמה זרה ” . בן גוריון הוסיף : “ שר הביטחון אינו יודע כל מה שנעשה בכל נקודה בארץ ואינו מכיר כל איש . ולכן הוא מבקש ידיעות מוסמכות . שר הביטחון רצה לדעת גם מה היה לפני שהיה שר ביטחון . כדי שלא יפרשו דברי שלא כהלכה , לוקח אני על עצמי , כל זמן שאני משמש כשר ביטחון , אחריות בלעדית ומלאה לכל מה שנעשה במשרד זה , על הכול – חטאים , פשעים ובגידות וכל השאר . אבל היה זמן שלא היה שר ביטחון בישראל , כשלא הייתה מדינת ישראל , והייתה רק ‘ הגנה ’ . עסקתי גם ב ’ הגנה ’ , אבל לא נפגשתי אז עם בר ... אינני יכול להגיד , אם נפגשתי או לא נפגשתי , אם הכרתי או לא הכרתי את בר בימי מלחמת הקוממיות . ייתכן שכן וייתכן שלא . לפני מלחמת הקוממיות , נדמה לי , לא הכרתיו . אבל אני צריך להגיד שהייתי נפגש אתו לאחר גמר מלחמת הקוממיות אך ורק בעניין אחד - בעניין ההיסטוריה של מלחמת הקוממיות , ונפגשתי אתו בלי חשדות . אני לא ידעתי מה שידוע עכשיו לנואם שקדם לי , וגם רבים אחרים לא ידעו . הוא היה איש ‘ הגנה’ ותיק , והיה אקטיבי גם במלחמת הקוממיות . הוא היה מקובל כאיש בקי בהיסטוריה צבאית , בעניין זה היה לי אתו משא ומתן והטלתי עליו לכתוב את הפרשה של מלחמת לטרון , שבשעתה פורסמו עליה דברים לא נכונים ” ... “ לא חשדתי בו שהוא מרגל , לא חשדתי בו עד שאסרו אותו ובאלו תנאים אסרו אותו . אבל מעולם לא סופר לו – ולא מפני שהיה איזה חשד – שום סוד צבאי , שום סוד ביטחוני , מפני שאצלי יש כלל לספר סודות רק לאנשים המחויבים לדעתם לרגל הפעולה , ואנשים שאני מאמין בהם בהחלט ” , הדגיש בן גוריון . “ עוד בשנת 1950 שוחרר בר לגמרי משירות סדיר , היות וב 1949 - בוטל מינויו . הוא לא קיבל סודות לא ממני ולא מאותם האנשים המעטים – ורק אנשים מעטים יודעים סודות צבאיים : זה בדרך כלל הרמטכ ” ל , סגן הרמטכ ” ל , ראש המודיעין וראש שירותי הביטחון בעניינים אחרים , לא של הצבא . אני בטוח , שהם לא מסרו שום סוד , לא רק לו , ולא מפני שחשדו בו . אלא מפני שלא צריך למסור שום ידיעה לאנשים שאינם חייבים לדעת זאת . וכאשר היה צורך לשמור בסוד עניין שרבים ידעו אותו , והיה נחוץ שעד זמן מסוים לא ייודע סוד זה , והיה הכרח שמאות אנשים ידעו את הסוד , מצאתי תחבולה שפעלה , ואני שמח לציין זאת לכבוד האנשים שסיפרתי להם : הזמנתי אלי את עורכי העיתונים ומסרתי להם הדבר , וציינתי שזה סוד , אם כי מאות אנשים בארץ ידעו זאת . לשבחם אני צריך להגיד שידעו לשמור סוד . לא רק במקרה זה , אלא גם במקרים אחרים שאספתי אותם על מנת לספר סוד , שלא היה צריך להופיע בעיתונות . מעולם לא נמסר סוד לבר ; לא מפני שחשדו בו , אלא מפני שלא השתייך לחוג שחייב לדעת הסוד לרגל פעולתו ” . ראש הממשלה הציע להסיר הצעת חבר הכנסת בגין מן הפרק . הוחלט כך ברוב קולות , ובנוסף שלא להעביר הצעת בגין אפילו לא לוועדת חוץ וביטחון . אם ננתח את דברי בן גוריון , ונאמין לו , הרי הוא טען כאילו האזהרה לבר מטעם הראל לא הובאה לידיעתו . אחרת איך אפשר לקבל שארבע שנים אחר כך , וממש עד ליום מעצרו , המשיך בן גוריון לראות את בר כהיסטוריון המוסמך של מלחמת העצמאות ? ואף דאג שיועבר לו כל החומר של צה ”ל בנושא ? בתשובתו לבגין הוא אינו מזכיר זאת , אלא רק שהטיל עליו לעסוק בקרבות לטרון . לפי דברי בן גוריון , בר לא העביר לסובייטים כל סודות כיוון שלא היה חשוף לשום סוד , וכנראה החומר המסווג שמצאו אצלו היה בנושאי מלחמת העצמאות בעיקר . העברת חומר של סולל בונה על בסיס אמריקאי בטורקיה בקושי ניתן להגדיר כפגיעה בביטחון ישראל . לכל היותר ניתן היה להרשיעו במגע עם סוכן זר . או אז נשאלת השאלה , האם על זה מקבלים 15 שנה בכלא ? ישראל בר אולי היה אוטודידקט , אולי אופורטוניסט ואולי נוכל , אך כנראה היה “ בוגד ” קטן מאוד . אין חולק על הידע הרב שלו בתחומי צבא רבים בהם היסטוריה צבאית , תורת לחימה ובניין הכוח , שבהם פרסם מאמרים רבים בכתב העת של קציני צה ” ל “ מערכות ” ומספר ספרים . בר נפטר בכלא במאי . 1966 בדרישתו הסתמך בגין על ציטוטים מפסק דין בית המשפט העליון : " בר היה איש אמונם של כל בעלי הסודות הצבאיים והביטחוניים " ועוד " מסר ידיעות סודיות ביותר " ו " יש בין הדברים שנתגלו בהליכים הנוכחיים , כדי לסמר את השערות . ואיש איננו יכול לדעת מה בגדר סכנה ומה כבר בגדר אסון" מנחם בגין . הצעתו אפילו לא נדונה בוועדת חוץ וביטחון
|
|