|
|
עמוד:
מנור . למעשה , השב " כ עסק אז בעיקר בסיכול יומינטי של מודיעין מזרח אירופאי , נוסף לסיכול פח " ע , אך לא עסק בסיכול איסוף מודיעיני שאינו קשור ליומיניט . התוצאה : שב " כ לא עסק במחקר המודיעין הערבי ופעילותו , או באיסוף סיגינט וויזינט ; אלה הושארו למחקר מודיעין אויב בקהילת המודיעין הצבאי . שב " כ גם לא עסק במחקר חשיפת ישראל ומערכת הביטחון , והימנעותו מכך נטלה כלי חשוב בתורת הפעלת הסוכנים הכפולים , שראוי שהיה בשליטת שב " כ ולא במודיעין הצבאי . זהו המאפיין הרביעי של תקופת מנור : יחס מזלזל לאיסוף המודיעיני הערבי , אותו מנור כינה " ריגול תנכ " י " . האיסוף שביצעו שירותי המודיעין הערביים אכן היה ירוד ביותר , אך התעלמות מוחלטת מיריב וזלזול בו הן טעויות . הפעלת הסוכן המצרי הכפול ז ' ק ביטון ( רפעאת עלי סולימן אל - גאמל ) היא הוכחה לטעות של מנור , שהתנגד להפעלתו הכפולה . ההפעלה דווקא הניבה הצלחה מודיעינית לישראל , כשמידע מבוקר הועבר ל " מפעילים " המדומים ערב מלחמת ששת הימים . המאפיין החמישי הוא ההצלחות האיסופיות של מודיעין הגוש המזרחי . אלה , עד לחשיפתן , הן גרמו נזקים ביטחוניים קשים ביותר לישראל וחשפו מידע רגיש ומסווג ביותר . המודיעין הצבאי הרוסי הפעיל את ישראל בר ואת זאב אבני ( פרשת זמרי ); המודיעין הפולני הצליח להחדיר סוכן ליחידה המבצעית של שב " כ , הוא לוי לוי ; המודיעין הסובייטי הפעיל את סגן מנהל המכון הביולוגי בנס ציונה , מרקוס קליינברג , שנתפס ותוחקר ב 1983 - בזכות מבצע של סוכן כפול של השב " כ . חיים ביקומים מקבילים מנור היה ונשאר עד מותו המנטור הרוחני של כרמי גילון . ספרו של גילון , " האזרח כ " , הוא היפוכו המוחלט לספר של שפיגל והוא תעודה אישית , אינטימית וחושפנית , המכניסה את הקורא לנבכי חייו האישיים של גילון ומשפחתו . גילון כמעט ואינו מסתיר דבר מחייו האישיים : ילד טוב מרחביה , שגדל עם כפית כסף , ההורים , שהיו שמנה וסלתה של הממסד המשפטי הישראלי , היתמות , מסלול הפרחחות של גיל ההתבגרות , השירות הצבאי וההשתלבות בשירות הביטחון . זהו ספרו השני של גילון . הראשון , " שב " כ בין הקרעים " , נכתב כארבע שנים לאחר פרישתו מראשות שב " כ בשל רצח ראש הממשלה יצחק רבין , והוא עוסק בתקופה שקדמה לרצח , ברצח עצמו ובתוצאותיו , כולל מסקנות ועדת החקירה . " האזרח כ '" הוא ספר המשך לכך , ובחלקו חוזר בשינויים ובתמציתיות על נושאי הספר הראשון , אך בראייה בוגרת יותר , כך גם לדברי גילון . שני הספרים , בדגש על " האזרח כ '" , מתארים את עולמו הכפול של קצין מודיעין מהיבט האישי והמשפחתי בעדינות ובאופן אנושי ונוגע ללב . הספר מתאר את חובות השתיקה והסודיות של קצין מודיעין מחד גיסא , אל מול חיי משפחה אישיים , המחייבים שיתוף ותמיכה , מאידך גיסא . גילון קולע ומתאר זאת כחיים " ביקומים מקבילים " . לגבי היקום הראשון מדובר בהצצה , כמעט ברמת רכלנות , להתחבטות אישית של גילון . הוא מתאר בכישרון רב את חייו וחיי משפחתו , כשחום ואהבה רבה קורנים מכל שורה : את ההתמודדות עם הנתק מהמשפחה בשל העבודה בשב " כ , עם מחלת הסרטן שבה לקו בני המשפחה והחלימו . חובתו של גילון להקדיש את זמנו , כישוריו ויכולתו לעבודתו יצרו אצלו תעוקה קשה ; הן חייבו את העזר כנגדו , רעייתו שרי , למסד מנהג מאוד יוצא דופן : כדי לשמור על הקשר בין כרמי לבנותיו , היא העירה את הבנות משנתן עם הגעתו לביתו , תהא השעה אשר תהא . שעת איכות זו מתוארת על ידי גילון כרגעים קסומים השמורים בלבו . אין ספק , שנשות קציני מודיעין , כפי שמתוארת שרי בספר , ראויות לכל שבח שממטיר כרמי . חשיפה אישית כזו היא חסרת תקדים ונדירה . דומה כי ראשי שב " כ קודמים שאחזו בעט הסופרים לא צללו לעומק חשיפה אישי כפי שנקט גילון , וגם לא ראשי ארגוני מודיעין מערביים או מזרחיים מעבר לים . מדובר בספר חובה לקצין מודיעין ולרעייתו , כמגלה את הצפוי למשפחתם . היקום השני שמתאר גילון בספרו הוא שירותו בשב " כ . תקופת כהונתו תיזכר לעד תחת צלו הכבד של רצח רבין . אף ראש שב " כ לפניו לא התמודד עם רצח ראש ממשלה מכהן . זו טרגדיה וטראומה קיצונית , מטלטלת וחריפה ביותר . הרצח גרם לרעידת אדמה , והיה קו פרשת מים לא רק בחברה הישראלית , אלא גם בשב " כ - בהתייחסות לאיום אבטחתי הנשקף מקיצונים יהודים נגד סמלי שלטון בישראל . באה לקיצה דוקטרינת " הסחבקיות " של אבטחה בישראל באפיק זה ונכפה המושג " אזור סטרילי " גם במגזר היהודי . האבטחה , האיום ואיסוף המודיעין הפכו לזהים גם כשמדובר בקבוצות יהודיות . דוקטרינת האבטחה לאחר רצח רבין הייתה שונתה דרמטית מזו שקדמה לרצח . השב " כ שינה ללא הכר את תורת האבטחה מפני איום של קיצוניים יהודיים . גילון נטל אחריות עליונה לרצח רבין , ועד החלפתו הקדיש זמנו להטמעת קונצפציה של אבטחה שהייתה קיימת אך לא יושמה , בשל גישת ה " סמוך " . הצורך לאטום את בקבוק השדים של תנועות יהודיות משיחיות קיצוניות קמאיות עמד לנגד עיני הארגון . בתקופת כהונתו של גילון הועברה האחריות המחקרית כמעריך לאומי מודיעיני בכל הנוגע לפלסטינים מאמ " ן לשב " כ . אחריות זו הייתה מונחת על כתפי אמ " ן עד . 1994 שליטת " שב " כ על המטריה הפלסטינית והארגונים השונים הפועלים בו , היא טובה יותר מזו של אמ " ן , והתברר כי שב "כ מקיים מגע וכיסוי מודיעני רצוף ויעיל על האוכלוסייה הפלסטינית . העברת האחריות הביאה לשיתוף אקטיבי של שב " כ בדיונים מדיניים וביטחוניים שנגעו לפלסטינים . העברת האחריות חייבה את גילון להקים גוף מחקרי ייעודי ולבסס את מעמדו , תוך קביעת נהלים להעברת מודיעין מסוכנויות איסוף של קהילת המודיעין הישראלית . בניית גוף מחקרי יעיל ואמין המסוגל לתת מענה גם לסוגיות בהולות הייתה מלאכה מורכבת שהשב " כ לא התנסה בה קודם . היו לו יחידות מחקריות , אך אלה עסקו בהיבטים אופרטיביים של עבודת הסיכול ולא במחקר שוטף ובסיסי . מראי המקום המלאים מופיעים בגרסה האינטרנטית . כרמי גילון . תחת צלו הכבד של רצח רבין
|
|