|
|
עמוד:
של העתיד להתרחש , בבחינת ההיסטוריה חוזרת . כל המתודות הללו מתובלות במידה כזו או אחרת בהבנה אינטואיטיבית של מאפייני אירועי הזמן והמקום . האם הידע ההיסטורי העצום שנצבר וטכניקות ההערכה המגוונות שיפרו את תחזיות המומחים ? עיון בהערכות המומחים מאפשר להתרשם כי רובם כשלו מהותית בתחזיותיהם ובהבנת המציאות . הדוגמאות לכך רבות . המחקר הסובייטולוגי בארה " ב , שעלותו הסתכמה ב 30 - מיליארד דולר בשנים , 1990 - 1970 לא הציע חלופות מלבד המשך התעצמותה של בריה " מ – ואז זו התמוטטה ; טרם הצבת הטילים הסובייטים בקובה ב 1962 - העריכה קהילת המודיעין האמריקאי כי זהו צעד מטופש שלא יצא לפועל - הטילים כבר הוצבו ; המודיעין קבע כי התוהו ובוהו שבו הייתה שרויה איראן בחודשים שלפני המהפכה אינו משקף מציאות קדם מהפכנית ; במלחמת יום הכיפורים נתפסו מהלכי הצבא המצרי לאורך התעלה עד לרגע האחרון כתרגיל בלבד ; ועד לפני הרגע שבו נהרו המונים לכיכר תחריר בקהיר סברו המומחים " כי אין חדש תחת השמש " וכי הצבא ומנגנוני הביטחון ירמסו עד מהרה את המפגינים במה שהיה ל " אביב הערבי " . כל זאת אף שלאחר הפתעות הופקו לקחים ארגוניים ומתודולוגיים , נוצרו תפקידי מודיעין של " פרקליטי השטן " וחלו שינויים ושיפורים בהכשרות החוקרים . קיפודים מול שועלים אף על פי כן , הפסיכולוג האמריקאי פיליפ טטלוק - הבקיא היטב בכישלונות הטראומטיים הללו וסיבותיהם - סבור כי חלק גדול מהמציאות שלנו בר חיזוי . כיצד הגיע למסקנה מרחיקת לכת שכזאת ? במשך 20 שנה ויותר בחן טטלוק את תחזיותיהם של קבוצות מומחים בסוגיות של ביטחון לאומי , וגם של יותר מ 20 - אלף הדיוטות " בעלי סקרנות אינטלקטואלית " שהתנדבו לאחר סינון , לחזות : האם המחאות ברוסיה יתרחבו ? האם תפרוץ מלחמה בחצי האי קוריאה ? והאם מחיר הזהב יצלול ? מניתוח תשובות המומחים וההדיוטות איתר קבוצה מצומצמת שהכתיר כ " חזאי על " , שהתקרבו לתוצאת האמת עד כדי . 80 % לטענת טטלוק , לא די בתכונות שייחדו את חברי הקבוצה כמו אינטליגנציה גבוהה , תחומי התעניינות מגוונים , התעדכנות מתמדת במתרחש בעולם ומודעות להטיות קוגניטיביות . המפתח היה הדרך שבה הם חשבו . טטלוק נשען על אבחנה יסודית של ישעיהו ברלין בין " שועל היודע הרבה דברים לקיפוד היודע דבר אחד גדול " . השועלים , נטולי קיבעון מחשבתי , מדברים על הסתברויות ולא על ודאויות , מסוגלים לשנות את דעתם , מנסחים השערות ולא עמדות , חושבים במסגרות זמן מוגדרות וחותרים לסינתזה המפיקה תובנות מתוך ידיעות רבות על טבעה של מציאות מסוימת . על כך אפשר להוסיף התבוננות בתהליכים ולא בתוצאות , העלאת שאלות פרטניות המרחיבות את יריעת הסוגיה וחיפוש אחר הקשרים חדשים וקטגוריות חדשות . לעומתם , הקיפודים הם דוגמטיים - ממוקדים בפרשנות אחת שדוחה ידיעות שאינן עולות בקנה אחד עם הרעיון הגדול שלהם . השועלים , נטולי קיבעון מחשבתי , מדברים על הסתברויות ולא על ודאויות , מסוגלים לשנות את דעתם , מנסחים השערות ולא עמדות , חושבים במסגרות זמן מוגדרות וחותרים לסינתזה המפיקה תובנות מתוך ידיעות רבות עם זאת , טטלוק מודע למגבלות של יכולת החיזוי . כך , קבוצה שהתכנסה לדון בכיוון אליו תפנה בריה " מ בעידן שלאחר ברז ' נייב - אשר כללה חתני פרס נובל לפיזיקה ולכלכלה , מומחים בעלי שם בתחום הפסיכולוגיה והסובייטולוגיה ואנשי מודיעין בכירים - טעתה לכל אורך הדרך בניבוי התפניות שהתחוללו מאז . האם גילוי " חזאי העל " המחוננים מחסן מפני הפתעות שבדרך ? הצעותיו של טטלוק באשר לתכונות הנדרשות מחוקרים הן מועילות , אבל לא חדשות . הספרות העשירה של ההפתעה מתמקדת בפתולוגיות הפסיכולוגיות , הארגוניות והפוליטיות של ההפתעה . מאלה ניתן ללמוד על המכשולים שעלולים לעוות את שיקול הדעת . לצד זאת קיימת ספרות עשירה המציגה דרכי התמודדות עם אותן פתולוגיות . החידוש שמציג טטלוק הוא הרעיון לקרוא לחוקרים כישרוניים במיוחד בשם המבטיח והמחייב " חזאי על " . בהיסטוריה של ההפתעות היו יחידים שראו נכוחה ובבהירות כי הימים אינם כתמול שלשום , אולם - וזאת נקודת המפתח - קולם טבע באמונות ובתפיסת המציאות של מקבל ההחלטות . הוא נבלע תחת מחויבות לדימויו , פרופיל פסיכולוגי שלו , דעות קדומות , השפעת דמות סמכותית מקורבת וגם יריבויות בין - ארגוניות המחדדות את ניגודי תפיסת המציאות . זאת בעוד הקברניט רוצה להיחלץ מהדילמות וחותר לקבל תשובה ברורה . זאת ועוד , גם חוקרים יחידי סגולה נוטים להתמקד בנתונים כמותיים הנחשבים " אובייקטיבים " , וכפופים לכל סוגי ההטיות . יתר על כן , קושי מהותי לחיזוי הפתעות הוא החלטת היריב להמר ולתקוף - אם מחמת ייאוש או מתוך עוצמה , בניגוד לחישובי עלות - תועלת של החוקרים . לפי פילוסוף המדע קרל פופר , תחזיות אינן תיאוריות מדעיות שניתן לאמת באמצעות ניסיון להפרכתן ; הן אפשרות לניחוש מלומד . טטלוק צריך היה לצטט את פופר , שטען כי שום פרשנות אינה יכולה לטעון לבלעדיות על האמת כי היא תולדה של זווית הראייה של החוקר . ויתרה מכך , גרס פופר , יש להשלים עם העובדה שכל ידע אנושי מערב את השגיאות שלנו , הדעות הקדומות והתקוות שלנו . האם , כפי שסבור טטלוק , עתיד התחזיות טמון בתוכנות אלגוריתמים , המסוגלות לעבד כמויות מידע בסוגיה מסוימת ולהגיע למסקנה ברורה על הצפוי להתרחש ? מעניין יהיה להכניס לתוכנות הללו את כל המודיעין שנאסף לקראת מלחמת יום הכיפורים וטרם הפצצת פרל הרבור ולגלות מה תהיה המסקנה שאליה הן יגיעו . מנגד , המידע האיכותי והכמותי המגוון שנאסף בשני המקרים די היה בו , כדי לעמוד על הצפוי להתרחש בזמן אמת . פיליפ טטלוק . החידוש הוא הרעיון לקרוא לחוקרים כישרוניים במיוחד בשם המחייב " חזאי על"
|
|