|
|
עמוד:
הצבא היהודי - א . ז ' י ( . ) AJ תוכנית הפעולה של הארגון התבססה על ההנחה , שכבר אז ביצעו הגרמנים השמדה של העם היהודי . בהתאם הציב הארגון את המטרה המיידית הדחופה - למנוע השמדה זו ולהציל יהודים מפני הנאצים . במקביל אימץ הארגון את המטרה של המאבק הצבאי בנאצים . כתנועה של רזיסטאנס צבאי , אימץ הא . ז ' י את המטרות הכלליות של הרזיסטאנס הצרפתי . מטרות אלה היו : לתמוך במאבק של בנות הברית , להכין את המחתרת למשימת שחרור צרפת ולבצע פעולות , שידרשו בנות הברית או המפקדה הצרפתית בלונדון . בד בבד עם גיבש הארגון תוכנית פעולה לטווח רחוק - עם תום המלחמה בנאצים . לפי התוכנית , לאחר המלחמה הארגון יצטרף למאבק להקמת מדינה יהודית בארץ ישראל . תוכנית זו נשענה על ההנחה , שהשאלה היהודית לא תמצא את פתרונה עם הבסת הנאצים . מפקדי הא . ז ' י סברו שהאידאולוגיה של ההתבוללות נכשלה , לכן על הארגון לגבש פתרון אחר לבעיה היהודית . הפתרון היה , לדעתם , הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל . משימת מבחן פיקטיבית ומאתגרת ארגון הא . ז ' י הוקם במתכונת של ארגון צבאי מחתרתי . בראשותו עמדה מפקדה מרכזית , שהייתה מורכבת מאברהם פולונסקי , לוסיין לובלין , דיקה ג ' פרויקין , נציג הג ' וינט בצרפת ואלכסנדר קוברסקי , נציג האורט בצרפת , לאונרד זופרנר ורנה קפל . לאחר ההסכם עם תנועת הנוער הציוני והצופים היהודיים , הצטרפו למפקדה גם סימון לוויט ורוברט גמזון . דוד קנוט היה חבר במפקדה עד שנאלץ לברוח לשוויץ במחצית השנייה של . 1942 הא . ז ' י , בשיתוף פעולה עם הרשתות האחרות , הציע תעודות מזויפות להצלת יהודים , הקים יחידות גרילה בערים המרכזיות של צרפת ויחידות מאקי באזור ההר השחור בדרומה , סייע במעבר לשוויץ ולספרד וכן העביר כספים משוויץ למימון פעילות הרזיסטאנס היהודי . הא . ז ' י הקים יחידות ייחודיות שסיפקו שרותים לרשתות האחרות : קשר ומודיעין מרכזי , הדרכה צבאית ומעבר לספרד . הדבר שאפיין את מבנה הא . ז ' י היה החלוקה לקבוצות פעולה קטנות ואוטונומיות . אנשים לא הכירו אלא את קבוצתם המצומצמת ואת מפקדם הישיר , כדי שלא יוכלו להסגיר חברים רבים אם ייתפסו ויעונו בנוסף היו מפקדות אזוריות עם מפקדים מקומיים שנהנו ממידה רבה של אוטונומיה , בשל קשיי הקשר והנסיבות המחתרתיות . הם פעלו בתחומים כמו גיוס אנשים , זיוף תעודות , פעילות סוציאלית , החבאת אנשים , הדרכה צבאית , השגת נשק ופיקוד על היחידות הלוחמות בערים . הדבר שאפיין את מבנה הא . ז ' י היה החלוקה לקבוצות פעולה קטנות ואוטונומיות . אנשים לא הכירו אלא את קבוצתם המצומצמת ואת מפקדם הישיר , כדי שלא יוכלו להסגיר חברים רבים אם ייתפסו ויעונו . גם גיוס החברים , לרוב בשיטת " חבר מביא חבר " , תרם למניעת הלשנות ובגידות בארגון . בשל המחתרתיות קשה לאמוד בדיוק את מספר החברים . בארכיון פולונסקי נעים האומדנים בין קרוב לאלפיים חברים לבין מאות אחדות . הקושי בהערכת מספרם קשור גם בכך שחברים ברשת אחת פעלו לעתים קרובות גם במסגרת רשת אחרת . החברות בא . ז ' י הייתה כרוכה בשבועה . טקס ההשבעה התנהל בסודיות מרבית : עיני המועמד כוסו והוא הובל בסיבובים באזור ההשבעה כדי שלא יוכל לזהות את המקום . המועמד הוצג לפני קצין בחדר חשוך כשאור המנורה סנוור ומנע ממנו לראות את פני הקצין . הקצין השביע את המגויס , כשידו הימנית מונחת על דגל כחול לבן . המגויס חזר על המשפטים : " אני נשבע אמונים לא . ז ' י וצייתנות למפקדיו . לתחייה של עמי ולתקומת ארץ ישראל . החופש או המוות " . לאחר ההשבעה הוצגה התורה של הארגון : הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל והגנה על האינטרסים של היהודים בכל מקום . כן הוצגו חוקי הארגון : אמון , ציות , ושמירת סוד . במסמכי הארגון לא הוזכרה במפורש היררכיה פיקודית ברורה . עם זאת היו יחסים מדרגיים שבין מפקד לפיקודיו בחוליה והודגשה חובת המשמעת והציות למפקד . אחרי ההשבעה הוטלה על המגויסים החדשים משימת מבחן פיקטיבית , כדי להיווכח אם יצליח להשלימה בתנאים הקשים של הבידוק הקפדני של הגרמנים ובני בריתם הצרפתים . המגויסים החדשים שובצו , בדרך כלל , בתפקידים של אנשי קשר שכללו העברת ידיעות , מסמכים ודואר . כשהוכיחו את עצמם הם עברו בהדרגה לתפקידים אחראיים וקשים יותר , כמו העברת כסף ונשק , הנפקת תעודות מזויפות , הברחת ילדים לשוויץ ופעילות צבאית בערים . בעלי דרגה של קצין בצבא הצרפתי נקלטו מיד בתפקידים בכירים יותר בא . ז ' י . פעילות מחתרתית ענפה מתחת לאפם של הגרמנים הסיסמא המרכזית של הא . ז ' י הייתה " להיות נוכח בכל מקום ולהתמודד " . בהתאם , הארגון החדיר את אנשיו לארגונים צרפתים וגרמנים וגם לרשתות הרזיסטאנס היהודיות האחרות , במטרה לאסוף מידע שיועיל לפעילותו , ימנע פגיעה באנשיו או ימזער נזק במקרים שחבריו נלכדו . הא . ז ' י החדיר את אנשיו גם לארגון האוז ' יף , המקביל ליודנראט במזרח אירופה הכבושה , וגייס עובדות סוציאליות של האוז ' יף לשיתוף פעולה עמו . בארגון התנגדו לאוז ' יף כי צפו את הסכנה , שהאויב הגרמני ישתמש במאגרי המידע שלו נגד היהודים . בהמשך הא . ז ' י השתמש במידע שבידיו על האוז ' יף להצלת יהודים . כך , במאי , 1944 לאחר שקיבלו מידע מפורט על מבנה בניין האוז ' יף בליון , חברי הא . ז ' י פוצצו את מאגר התיקים של היהודים בבניין ופגעו במכונת ההשמדה הגרמנית . הא . ז ' י נקט שיטת פעולה של " הצל " , שלפיה חבר אחד ליווה חבר אחר בפעילות חשובה . לעתים קרובות הייתה המלווה אישה חמושה בנשק . הנשים , שהיוו כ 50 % - מחברי הרזיסטאנס , מילאו תפקידים חשובים ומסוכנים של העברת נשק ומסמכים מזויפים והעברת שיירות ילדים . זאת כי הן עוררו פחות חשדות וכי לא ניתן היה להוכיח את יהדותן , בניגוד לגברים הנימולים . הא . ז ' י הפעיל בטולוז , שנחשבה כבירת הרזיסטאנס היהודי , ובליון , שם פעל הצורר קלאוס בארבי , חנויות רדיו ועיתונים . אלה היוו מרכז לפעילות הא . ז ' י , לאיסוף מידע והפצתו . החנויות נמצאו בקרבת תחנות משטרה או גסטאפו , מתוך הנחה שהגרמנים ומשתפי הפעולה הצרפתים לא יצפו לכך שחברי הרזיסטאנס יעזו לנהל פעילות מחתרתית ענפה מתחת לאפם . תשומת לב מודיעינית מיוחדת הוקדשה להנפקת תעודות מזויפות , שהצילו אלפי יהודים ואפשרו את הפעילות התקינה של ארגוני הרזיסטאנס . הא . ז ' י , ובעיקר תנועת הנוער הציוני , שכללו עם הזמן את שיטות הנפקת התעודות . ד " ר איתן גינת ( טוטו ) , ממקימי תנועת הנוער הציוני , פיתח את ה " תעודות מזויפות אמיתיות " . חברי התנועה , בדרך כלל זוגות של גבר ואישה , שעוררו פחות חשדות , הגיעו לעיירות ולכפרים ואיתרו בזהירות מידע על עובדי רשויות מקומיות , שהיו מוכנים לספק טפסים ריקים ולהכניס את שמות בעלי התעודות המזויפות לרשומות האוכלוסין שלהן . הנפקת התעודות וחלוקתן הייתה כרוכה במידור מוקפד . כל עוסק במלאכה הכיר רק את השלב שבו הוא היה מעורב . הגרמנים הקדישו מאמץ רב לאיתור המעורבים בהנפקת התעודות המזויפות . הם אמנם הצליחו ללכוד חברים בעת בדיקות פתאומיות של תעודות , כשהתגלו בחפציהם סכומי כסף גדולים או תעודות רבות . לעתים חברים נלכדו כשלא מילאו את הוראות הזהירות של הארגון . חברי הרזיסטאנס הצליחו בדרך כלל למזער את הנזקים הודות לאנשי ה " צל " , שליוו את החברים בעת פעילות מבצעית
|
|