|
|
עמוד:
בארגונים השונים - ללא פגיעה ביתרונות היחסיים של מי מהם . שיתופי פעולה , איחוד כוחות ובניין כוח משותף יכול למנף כל ארגון גם בתחומי העיסוק המיוחדים לו . כשמנתחים תהליכים בהקשר של חלוקות היסטוריות של דיסציפלינות יסוד במעגל המודיעיני , נראה כי הולך ומתמוסס הגבול בין גופי איסוף לבין גורמי ביצוע אג “ מי מוכווני מודיעין . הדוגמה המובהקת ביותר היא בתחום לוחמת הסייבר . הבנה זו מהווה מכפיל כוח ליתרון היחסי של ארגונים חשאיים במשימות אלה . מהם הדגשים לתוכניות הגופים המבצעיים החשאיים מכאן , התובנה העיקרית היא כי בצל חוסר הרצון להיכנס למערכות לחימה צבאית רחבות היקף , ממכלול שיקולים מדיניים , צבאיים , כלכליים וחברתיים שהוזכרו ועוד , עולה חשיבותם של גופים מבצעיים חשאיים . אלה צריכים לממש : מהלכים מבצעיים “ שוברי שוויון “ , בעלי הישגים דרמטיים , מתחת לסף המלחמה הכוללת . פעילות אלימה בעצימות מבוקרת , שלא ניתן יהיה להוכיח באופן מובהק מי הגורם שביצע אותה ומי עומד מאחוריה , ושתיצור מרחב הכחשה לצד המותקף שיאפשר לו יכולת הכלה של האירוע בהתאם לצרכיו . לנקודה זו חשיבות רבה בהקשר של מטריצת הסיכונים והסיכויים שבמסגרתה פועלת ישראל . הקו המנחה המרכזי בבניית היכולות הוא שילוב היכולת המבצעית החשאית , שתבוצע באופן שמצד אחד יגרום יריב נזק ישיר רב - היקף , שישבש את יכולותיו באופן מאסיבי או יגרום לו קושי אמיתי ומשמעותי למימוש יעדיו ותכניותיו ; ומצד שני לא יחייב את היריב לקבל החלטה על תגובה קשה , ויוכל להכיל את האירוע על פי ראותו . הניסיון מוכיח כי לא בהכרח יבוא מהלך תוקפני של הצד השני כתגובה מיידית לתוקפנות . לא מעטים המקרים שבהם מנהיגים הבינו את מגבלות הכוח שלהם , או הערכת המצב שלהם לגבי סיכויי הצלחה של תגובה אינם סבירים ונכונים . לפיכך הם עשו שימוש נרחב ביכולת ההכחשה , ונמנע עימות מיותר נוסף . דוגמה לכך הייתה היעדר התגובה של סוריה לדיווחים בתקשורת הזרה על תקיפת הכור הגרעיני שהיה בבנייה בצפון סוריה . הצורך ביכולת ההכחשה מתחדד לנוכח העובדה כי חלק מן העימותים באזורנו הם על רקע מאבקי דת . מלחמות דת מטבען מונעות ממוטיבציה של אמונה , והשיקול ה “ רגשי “ מקבל משקל רב . יכולת הכחשה של הצד ה “ סופג “ עשויה לקבל משנה תוקף ככוח מרסן מול דחיפה לתגובה לא רציונלית . חשוב שהיכולות שייבנו יאפשרו מהלכים ומבצעים מול היריב ביעד ובארצות הבסיס כאחת . מתחייבת רמת מוכנות גבוהה , יכולות מדף ויכולת הפעלה זמינה של כלים ומבצעים בלו “ ז קצר . הפעלת היכולות יכולה להיות הן כצעד מקדים ללחימה , הן תוך כדי מערכה צבאית , וייתכן שגם כמהלך סיום ויציאה מלוחמה קונבנציונלית . כדי לממש יכולות אלו יש לפעול במספר מישורים וכיוונים . ראשית , יש להכיר בצורך להגדלת משקלם ולהרחבת תפקידם ומשימותיהם של הארגונים החשאיים , ולשלוב משימות חדשות מעודכנות בתוכניות העבודה בהתאם . כדי לבנות כוח חשאי , שובר שוויון אלים או “ רך “ , רצוי להתמקד בכמה תחומי יכולות : א . סייבר - הגנתי והתקפי , המופעל במתארי הפעלה מגוונים ויצירתיים . ב . טכנולוגיה - מזעור , רובוטיקה , קשר ותקשורת , יכולות מרחפות , השתלטות מרחוק , I . O . T ועוד . ג . קידום והרחבת שיתופי פעולה חשאיים , מבצעיים ומדיניים , והקמת והרחבת בריתות עם מדינות שאין עמן קשרים דיפלומטיים . יש מקום לשקול גם שיתופי פעולה מגודרים עם גורמים הנחשבים כיריבים - לטובת מענה ממוקד נדרש . ד . הקמת מסגרות ויחידות ייעודיות , או התאמת יחידות קיימות עם מאפיינים המתאימים לזירות במאפיינן המשתנה . מימוש הפוטנציאל הרב הטמון בהגברת המשקל של הארגונים החשאיים במערכה מחייב הרחבת התיאום והשיתוף הבין - קהילתי , בדגש על הטכנולוגיה , המודיעין והתמיכה המבצעית . נדרש היתוך יכולות בממשקים שבהם היתרון היחסי של כל ארגון מובא כמכפיל כוח . מניתוח האיומים והמענים מסתמן כי ככל שחולף הזמן , גדל הממשק בין הארגונים וגדל הדמיון בין צורכי הפיתוח של כל ארגון בנפרד . הגברת שיתופי הפעולה בעת הזו לא רק תוסיף ותתרום לארגונים , אלא גם תאפשר ניהול יעיל יותר של משאבים ומניעת כפילויות . לצורך העמדת היכולות הנדרשות , מוצע לפעול להקמת פורום קבוע , רשמי וסדור , של הארגונים החשאיים . כדאי בהחלט לשקול לשתף , ולו חלקית , גופים משיקים כגון משטרת ישראל , רשות הסייבר הלאומית והממונה על הביומטריה . זה יעסוק במספר נושאים : א . עדכון שותף בתמונת האיומים בהיבטי בניין כוח . ב . תיאום , עדכון ושיתוף בתוכניות עבודה בתחומים רלבנטיים - על מנת לייעל מהלכים , בדגש על מיצוי האפשרויות לבנייה משותפת של יכולות גנריות או אחרות . ג . שיתוף ידע , ניסיון מצטבר , אירועים והפקות לקחים בהיבטי ההקשרים הרלבנטיים . מנגנון בין ארגוני לפתרון סוגיות משותפות , קונפליקטים מי שמחזיק ביתרון הטכנולוגי יגבר - בדגש על סייבר , מחשוב , קשר ותקשורת , רובוטיקה ומזעור . גם כאן ישנם שחקנים חדשים . לא רק מעצמות ומדינות מפתחות יכולות , גם גופים וארגונים קטנים יותר , ולעתים גורמים פרטיים אזרחיים . אמל "ח חדש מוכנס לזירה חדשות לבקרים ומפתיע את היריב וכיוצא בזה . ד . יזום מהלכים משותפים כמו פרויקטים ארוכי טווח ורכש בתחומי העניין . הפורום יכול להיות במתכונת דומה לוועדת ראשי השירותים ( ור “ ש ) , אך המשתתפים יהיו מובילי בניין הכוח הבכירים – מעין “ פורום ראשי מטה “ . הפורום ידווח לראשי הארגונים על פעילותו , יקבל הכוונות ואישורים מתאימים להכנסת פרויקטים ומבצעים לתוכניות העבודה של הארגון על פי יעדיו , משימותיו וסדרי העדיפויות . הנחת העבודה היא כי כל הארגונים החשאיים מקיימים מהלכי בניין כוח על פי משימותיהם והערכת המצב האסטרטגית שלהם , אך לא תמיד תוך הכרה , שילוב ותאום בין - ארגוני . גם שיתופי הפעולה הקיימים הם ברובם טובים , ומצביעים על בשלות הארגונים לעשות צעד נוסף ומשמעותי . הטלת אחריות על הארגונים החשאיים לבנות יכולות חדשות , מכריעות , “ שוברות שוויון “ מתחת לסף המלחמה וברות הכחשה היא אפשרות מתחייבת ונדרשת . היא תעניק לקברניט הרחבה של ארסנל כלי המלחמה העומדים לרשותו , הן בין המלחמות והן במלחמה בהיקף רחב . כדי לקדם מהלך כזה יש לראות את בניין הכוח החשאי העתידי כמערכה מנוהלת ומתואמת , שתיצור מיקוד , תמנע כפילויות ותאפשר בניית יכולות חדשות , משמעותיות וחשובות . אלה יופעלו בעיתוי ובמקום הנכונים , ככלי נוסף , תומך ומשפיע בידי קברניטי המדינה .
|
|