|
|
עמוד:
מאז הקמתם בשנת 1920 כללו שירותי המודיעין של ברה ” מ שלושה זרועות עיקריות . האחת , שירות מודיעין חוץ ( , ( INO כיום ; SVR השנייה , המודיעין הצבאי ( , ( RU כיום ; GRU ושלישית , המודיעין המסכל , כיום . FSB המאמר שלהלן יסקור בקיצור נמרץ את קורותיו של שירות מודיעין החוץ מהקמתו ועד . 1941 ההקמה והגיבוש ( 1937 - 1920 ) שירות המודיעין המדיני ( מודיעין החוץ ) הסובייטי הוקם באביב , 1920 במחלקה המיוחדת של “ הוועדה המיוחדת למאבק בחבלות ובספסרות ” . זו הוקמה בדצמבר 1917 כדי להגן על המשטר הקומוניסטי ולהיאבק באויבי הפנים . על הוועדה , ובקיצור צ ’ . ק , הוטל להקים ולנהל שלוחות מודיעין בכיסוי דיפלומטי בחו ” ל . הגוף החדש נקרא INO ( מחלקת חו ”ל ברוסית ) . על פי פקודה ההקמה , “ כל המגעים של הצ ’ . ק עם מדינות זרות , כמו גם עם משרד החוץ ... ינוהלו באמצעות ה . ” INO - כאן החלה ההיסטוריה הרשמית של שירותי המודיעין בברה ” מ . בראש INO הוצב מאיר טריליסר , שכיהן בתפקיד מ 1922 - ועד . 1929 הוא ארגן את ה , INO - חילק אותו מבחינה גיאוגרפית לששה ענפים ואף הנהיג תקנון בנושא שלוחות חו ” ל של המחלקה . התקנון הגדיר את מטרותיה של הפעילות המודיעינית במדינות זרות ( הצי ” ח הבסיסי ) לפי סדר עדיפויות : • גילוי וחשיפת ארגונים אנטי - מהפכניים . • איסוף מודיעין על כל הארגונים המנהלים פעולות ריגול נגד ברה ” מ . • מדיניותן של מדינות יעד ומצבן הכלכלי . • השגת מסמכים בכל התחומים שצוינו . יעדם העיקרי של שירותי המודיעין הסובייטיים היו “ הארגונים הלבנים” – התארגנויות של קבוצות מהגרים , שלחמו נגד הבולשביקים במלחמת האזרחים . בראיית הסובייטים , ארגונים אלה לא זנחו את שאיפתם להפיל את המשטר בברה ” מ . בשלב זה לא תוכנן ולא הוקם כל גוף מחקרי שתפקידו להעריך את המידע הנאסף ולהסיק מסקנות , אלא רק ב . 1943 - עיקר עיסוקו של השירות היה להפעיל מערך מקורות חיים בחו ” ל . זה נעשה בעזרת שלוחות משני סוגים עיקריים : שלוחות לגאליות , כלומר גופים במסגרת הנציגויות הרשמיות של ברה ” מ . כל שלוחה כללה ראש שלוחה ועובד מבצעי אחד או יותר ; ושלוחות בלתי לגאליות - קציני איסוף או סוכנים מגויסים בכירים מקרב אזרחים זרים שהפעילו סוכן משנה ( מקור ) אחד לפחות . השלוחות הראשונות והחשובות הוקמו במדינות שגבלו בברה ” מ או שהיו קרובות אליה : גרמניה ( ברלין ) , פולין ( ורשה ) , מדינות סקנדינביות ובלטיות , מדינות הבלקן . החשובה מכולן הייתה השלוחה בברלין , שממנה ניתן היה להפעיל שלוחות משנה וסוכנים עצמאיים במדינות אחרות . השנייה בחשיבותה הייתה השלוחה בלונדון , משום שבריטניה נחשבה לאויב המסוכן ביותר של ברה ” מ . “ תקופת הזוהר ” של המודיעין הסובייטי שררה מסוף שנות ה 20 - עד למחצית שנות ה . 30 - היה זה העידן של “ הבלתי לגאליים הגדולים ” ( The great illegals ) באירופה : לב אורלוב , שמו האמתי פלדבין ( ראו מאמרו של אברהם בקר , “ הבוגד שלא בגד ” , מבט מל ” מ , גיליון , 78 יולי , ( 2017 ולטר קריביצקי , איגנאטי רייס ( שמו האמיתי נתן פורצקי ) , דמיטרי ביסטרולטוב , התחלופות התדירות , כמו גם משך שירותם הקצר של ראשי הארגון , לא היטיבו , בלשון המעטה , עם המודיעין הסובייטי . על מצב שירות מודיעין החוץ בתקופה זו תעיד העובדה כי במהלך 1938 במשך כארבעה חודשים לא הועבר ממטה הארגון להנהגה ולו דיווח אחד בוריס בזארוב , תיאודור מאלי וארנולד דויטש . ב 1930 - עבדו ב INO - עבדו 122 אנשים , מחציתם בשלוחות בחו ” ל . ב , 1934 - עם הקמת הנ . ק . ו . ד - משרד הפנים המורחב , שהחליף את הצ ’ . ק – קבעה הממשלה את תפקידי ה INO - שהיה כפוף אליו כדלקמן : • חשיפת קשרים , מזימות מכוונות נגד ברה ” מ , פעילות עוינת של מדינות זרות ושל שירותי המודיעין שלהן והמטות הכלליים , וכן של ארגונים פוליטיים אנטי סובייטיים בשטחן . • חשיפת פעולות ריגול , טרור וחבלה בשטח ברה ” מ . • ניהול פעילותן של השלוחות בחו ” ל . • פיקוח ובקרה על עבודת הלשכה למתן אשרות כניסה לזרים , ניהול רישום של אזרחים זרים בברה ” מ ופיקוח עליהם . אנשי כל השלוחות הצליחו לגייס ולהפעיל מקורות מודיעיניים חשובים . אלה כללו בעיקר אנשי צופן ובעלי תפקידים מקרב גורמי ממשל ותעשייה בגרמניה , בבריטניה ובצרפת . בבריטניה נחלו הסובייטים הצלחה רבה בגיוס “ החמישייה הקיימבריג ’ ית ” , “ הקבוצה האוקספורדית ” ו ” קבוצת ארסנל ” . שירות מודיעין החוץ נחל הצלחה כשגייס והפעיל קבוצת מקורות בגרמניה הנאצית , שחלקם נודע בהמשך כ ” תזמורת האדומה ” . אחד התחומים החשובים בפעילות ה INO - היה ריגול תעשייתי , משולב עם איסוף מודיעין טכני . הצורך בריגול תעשייתי נכנס לצי ” ח בסיסי ב , 1930 - בעיקר לצרכי המו ” פ והתעשייה הסובייטית המתפתחת . ריגול זה התבצע , ראש הנ . ק . ו . ד גנריך יאגודה . האות לתחילת הטיהורים ניתן ב 1936 - על ידי סטאלין בעצמו , כשהחליף את יאגודה , שהוצא להורג שנתיים לאחר מכן , בניקולאי יז ’וב
|
|