|
|
עמוד:10
" סופים – חותכים " ו " תהודה " . לא ברור אם וכיצד הם אמורים לזלוג לשפה המדוברת , אם בכלל מדובר בישויות דיסקורסיביות . ברור כי למושגים האלה אין משמעות אנציקלופדית – הם אינם מסמנים של גופי ידע חתומים , של מציאות אובייקטיבית המועמדת לכניסה לארכיון המתעד קנון כלשהו . נהפוך הוא , המושגים של צוואיץ ' הם היגדים ספציפיים ביותר המתרחשים ונוצרים אך ורק בפעילות ספציפית , זו הפילוסופית , ומבטאים הן את הפעילות הזאת , הן את הכתיבה ואת האישיות הספציפית שממנה הם נובעים ושחתומה עליהם . " מושגים " , לשיטתם של דלז וגואטרי , מופיעים תמיד כפתרון ל " בעיות" המתעוררות בגלל מובן אובייקטיבי כלשהו שבמסגרתו יש להן פשר ופתרונות אפשריים . בפרקטיקות הכוריאוגרפיות שצוואיץ ' בוחנת , המובן האובייקטיבי הזה הוא תהליכי יצירה של שבעה מופעי מחול . לדידה של צוואיץ ' , ה "סטייה הנומינלית " המתרחשת בשדה המחול מצדיקה את ההתערבות האנליטית מהסוג שהיא מבצעת במסגרת האופרטיבית של " מושגים אקספרסיביים " . כלומר , המושגים שצוואיץ ' כורכת עם שבע יצירות המחול נובעים מביצוע פילוסופי של המחשבה , כפתרונות ל " בעיות " העולות מן הפרקטיקה הייחודית של כל מופע ומופע . " בעיה " , אומרים דלז וגואטרי , היא שאלה פילוסופית הקשורה למישור אובייקטיבי כלשהו של מובן ואינה אפשרית לתרגום לתחומים אחרים , כגון מדע או אמנות . כך מאבחנת צוואיץ ' במסקנתה הסופית את טבעם האקספרסיבי של מושגים ואת המישור האימננטי של הבעיות שאליו הם קרואים : ... מושגים אלה מבטאים קומפוזיציה מסוימת של המופע , ולא את כללותו . ניסיון לטעון כי המושגים האלה הם הסברים או פרשנויות שלמים ומוחלטים של שבע העבודות האלה יהיה מנוגד לטבעה הגנטי של המחשבה ... [ אלה ] מושגים שמסבירים את תהליכי הנסיינות הייחודיים בשבע עבודות אלה בלבד . לפיכך הם מתייחסים לקומפוזיציות של הגוף , התנועה , הזמן , הביצוע , הנוכחות וכדומה רק דרך בעיות שיש להן ולקומפוזיציות האלה מספר מאפיינים משותפים כתוצאה ממחשבה ויצירה בו זמניות . ( עמ ' 293 )
|
|