|
|
עמוד:11
וילהלם לרב יוסף כמה עמודים במאמרו ״הרב הציוני״ , והילל אותו כאחד הרבנים שהיה להם האומץ לפעול כחלוצי הציונות בגרמניה . בחיבורו הרחיק וילהלם לכת עד כדי כך שכינה את הרבנים הציונים הליברלים ״הציונים האמתיים היחידים בדורם״ – לא רק משום שלא הייתה להם תמיכה מאורגנת , כפי שהייתה לציונים האורתודוקסים ב״תנועת המזרחי״ , אלא כיוון שהם נאלצו לנסח תאולוגיה מקורית משל עצמם , המשלבת לראשונה את היהדות הליברלית , המבוססת מבחינה אקדמית , עם רעיונותיה של הציונות . לדבריו השילוב הזה נעשה ל״אשליה בוטה״ כשהרבנים הללו פעלו בבתי כנסת שבהם מדפי הסידור כבר נעלם מזמן כל זכר לציון . בשנת 1928 היה לרב יוסף ויכוח ציבורי מעניין עם לאו שטראוס ( Leo Strauss , , ( 1899 – 1973 שלימים התפרסם כמייסדה של האסכולה הנאו קונסרבטיבית של הפילוסופיה של הפוליטיקה . במאמר שנוי במחלוקת , שהתפרסם בירחון הציוני Der judische Student ( הסטודנט היהודי ) , קרא שטראוס לארגן מחדש את תנועת הציונות והפעם בארגון אידאולוגי . כיוון שרוב היהודים המודרנים הפנו עורף לדת , יש לבסס את הציונות על ערכים אתאיסטיים : עם , עמל ואדמה . לפי פרויד הדת היא אשליה , ועל כן קובע שטראוס כי המאבק המתמשך בין הציונות ליריביה הקיצוניים צריך להיות מאבק בין אי אמונה לאמונה . הרב יוסף לא רק טען נגד חבריו לרבנות הליברלית שהציונות עולה בקנה אחד עם הדת , אלא אף קידם את הזהות הדתית של חסידיה . כעת התייצב הרב יוסף מול שטראוס , ומתוך נקודת המבט ההפוכה שלו הגן על האפשרות להיות רב ליברלי וציוני . באחת משלוש תשובותיו לשטראוס , שהתפרסמו באותו הירחון , טוען הרב יוסף שנטישת הדת פירושה ויתור על כוחו Gott – Else Lasker - Schuler , Rabbiner Kurt Wilhelm und der religiose Liberalismus in ”Palastina , Aschkenas 21 , 1 – 2 ) 2013 ( , pp . 179 – 199 . Wilhelm , “ Der zionistische Rabbiner ” ( n . 5 above ) , pp . 62 – 64 15 הרב הלא אורתודוקסי הראשון , שהיה גם הוא ציוני , הוא הרב יצחק רילף ( (; Rulf , 1831 – 1902 ראו שם , עמ׳ . 58 – 55 על יצחק רילף ראו לאה בכרך , הרב ד״ר יצחק רילף , עבודת גמר , האוניברסיטה העברית בירושלים , תשכ״ט . 16 תנועת המזרחי נוסדה בווילנה בשנת . 1902 לימים כמה רבנים אורתודוקסים שהוסמכו בגרמניה הצטרפו לתנועת המזרחי , ובהם נחמיה נובל ( Nobel ) והיינריך ברודי ( . ( Brody . Wilhelm , “ Der zionistische Rabbiner ” , p . 61 17 על הרפורמות בסידור התפילה ראו Jacob J . Petuchowski , Prayerbook Reform in Europe : The Liturgy of European Liberal and Reform Judaism , New York 1968 18 על הוויכוח בין הרב יוסף לשטראוס ראו Eugene R . Sheppard , Leo Strauss and the Politics of Exile : The Making of a Political Philosopher , Lebanon , NH 2006 , p . 48 . Leo Strauss , “ Zukunft einer Illusion ” , Der judische Student 25 ) 1928 ( , 4 , pp . 16 – 21 19 עמדתו של שטראוס הבוגר , שנולד וגדל בגרמניה למשפחה יהודית אורתודוקסית , הייתה שיש תפקיד חיובי וחשוב לדת בקיום חברה וחיים פוליטיים בתוכה . ראו בהקשר הזה מה שכתב א׳ לוז , ״יהדותו של ליאו שטראוס״ , דעת 27 ( תשנ״א ) , עמ׳ . 60 – 35
|
|