מבוא אביבה חלמיש, עופר שיף

עמוד:13

לניצחון הצבאי האדיר של מלחמת ששת הימים , שהביא כאמור את החברה ישראלית לכלל אופוריה עד כדי שיכרון חושים , היה גם מחיר שהלך והאמיר בחלוף השנים . אלפי חיילים וגם אזרחים נהרגו במלחמות , בפעילות צבאית סדירה ובמעשי טרור , ואלפים רבים נפצעו , מהם נותרו נכים . השכול היה נוכח בחיי היום יום , ולראשונה החלה החברה הישראלית , בייחוד לאחר מלחמת יום הכיפורים , לתת דעתה גם על הפגיעה הקשה של המלחמה באלה שנותרו בחיים , נכי גוף ונפש . נפילתם של עשרות חיילי צה " ל בשבי האויב במלחמת יום הכיפורים גרמה לשינוי תודעתי לעבר ענווה רבה יותר בקרב הישראלים וגם להסתכלות חדשה , אמפתית ומבינה יותר על התנהגותם של יהודים בתקופת השואה . במהלך העשור השלישי התחולל גם תהליך שנהוג לכנותו ' המישפוט ' או ' המשפטיזציה' של הספרה הציבורית . כוחה של הרשות השופטת התחזק מאוד , והנוהג לפנות לבית המשפט העליון בתור בית דין גבוה לצדק ( בג " ץ ) צבר תאוצה . פסיקותיו של בג " ץ הטביעו חותם עמוק בעיצוב המציאות , כמו למשל ההחלטה ב 1969 לאפשר שידורי טלוויזיה בשבת ושינוי ההגדרה ' מיהו יהודי ' בשנת 1970 בעקבות הבג " ץ בעניין רישום ילדיו של בנימין שליט כיהודים אף כי אמם לא היתה יהודייה . תהליך זה הוליד את התפיסה שהכול שפיט , ומן העבר השני החלה להשתרש התפיסה שזיכויו בדין של איש ציבור וממלא משרה מעניק לו תעודת הכשר אגב התעלמות מכללים בלתי כתובים של אתיקה ציבורית ומנהלים של מנהל תקין . פן נוסף של ה ' משפוט ' היה התחזקות מעמדו של היועץ המשפטי לממשלה , שגם החל להשתתף בישיבות הממשלה , ומינוי יועצים משפטיים לכל משרד ממשלתי . ועוד בתחום המשפטי : בשנת 1968 נחקק חוק ועדות החקירה , שעל פיו הוקמה ועדת החקירה הממלכתית לחקר נסיבות פריצתה של מלחמת יום הכיפורים – ועדת אגרנט . הוועדה חרצה במידה רבה את גורלה הפוליטי של גולדה מאיר ( בנוסף , כאמור לעיל , לדעת הקהל ) . על אף השינויים במאזן הכוחות בין שלוש הרשויות לטובת הרשות השופטת ועליית משקלם של גורמים נוספים – חוץ פרלמנטריים וחוץ מפלגתיים – בעיצוב דעת הקהל ובתהליכי קבלת ההחלטות , ואולי דווקא בזכותם , נותרה הדמוקרטיה הישראלית איתנה ויציבה , וכשהתחולל המהפך בבחירות 1977 ולראשונה בתולדות המדינה עבר השלטון ממפלגה אחת לאחרת , ההעברה התנהלה במסודר וללא תקלות . אלה הם קווי המתאר הכלליים ממעוף ציפור של העשור השלישי למדינת ישראל , . 1977 - 1967 המאמרים המכונסים בקובץ זה אינם מקיפים את כולם והם בוחנים גם עניינים נוספים שלא הוזכרו כאן . חוט השני המקשר בין מאמרי הקובץ הוא הניסיון לבחון עד כמה היתה מלחמת ששת הימים קו שבר בתולדות החברה הישראלית , ובאיזו מידה האירועים והתהליכים שהתחוללו במהלך העשור שאחריה היו המשך לתופעות שראשיתן עוד לפניה , ועד כמה הם בגדר מפנה ושינוי : אילו תהליכים שהתרחשו בשנים -1977 1967 הותנעו על ידי המלחמה ותוצאותיה , אילו תהליכים היא העצימה והאיצה , ובאילו תחומים לא הטביעה המלחמה חותם של ממש . במסגרת דיון זה שמביא הקובץ על משמעותו של העשור ראוי לפתוח באזכור מאמרו של יואב גלבר , ' הדרך להחלטת האו " ם , ' 242 שעיקרו ניתוח ניצניה של גישה דיאלקטית שהתגבשה

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר