|
|
עמוד:10
כפי שצוין , מלחמת ששת הימים הולידה מחלוקת חריפה וממושכת סביב עתידם של השטחים שנכבשו במהלכה והדרכים להשגת שלום בין ישראל לשכנותיה . ברקע ניצבה החלטה 242 של מועצת הביטחון של האו " ם מ 22 בנובמבר , 1967 שעל פיה ' רכישת טריטוריה בדרך של מלחמה היא פסולה ' , ובה נקבע ( בתרגום מן הנוסח האנגלי שלה ) שיש להשכין שלום צודק ובר קיימא במזרח התיכון המושתת על ' פינוי כוחות מזוינים ישראליים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך האחרון ' ( בנוסח הצרפתי נכתב ' מהטריטוריות ' ) . התפלגות העמדות בעניינים אלה חידדה את הייחוד הישראלי בחלוקת המפה הפוליטית לימין ושמאל . חלוקה זו דחקה את ההבחנה בין שמאל לימין המקובלת בעולם , דהיינו על פי עמדות בענייני חברה וכלכלה , ובמקומה הציבה עמדות בענייני מדיניות חוץ וביטחון בתור הגורם הקובע את המיצוב על הקשת הפוליטית . החלוקה לשמאל ולימין בישראל חפפה , למעשה , את זו שבין יונים לנצים , תארים שהשתרשו בשיח העולמי באותן שנים , ימי מלחמת וייטנאם . במהלך העשור השלישי נוצרו בישראל גושים מפלגתיים גדולים , מימין ומשמאל , כתוצאה מתהליכי איחוד שהחלו לפני המלחמה . משמאל , בשנת 1965 נוצר המערך ( הראשון ) בין מפא " י לאחדות העבודה , ואלה התאחדו והקימו את מפלגת העבודה בשנת ; 1968 זו בתורה כוננה ב 1969 מערך עם מפ " ם . ומימין , בשנת 1965 נוסד גח " ל כאיחוד בין תנועת החירות והמפלגה הליברלית ; ב 1973 הוא ייסד את הליכוד , יחד עם הרשימה הממלכתית , המרכז החופשי , והתנועה למען ארץ ישראל השלמה . במהלך העשור השלישי התפוגגה הברית ההיסטורית בין הציונות הדתית לתנועת העבודה ובסיומו נוצקה ברית חדשה בין הציונות הדתית לליכוד על בסיס המכנה המשותף של היחס לארץ ישראל . תהליך זה נבע מהפנייה ימינה ( במובן הישראלי המעוות כפי שתואר לעיל ) של המפלגות הדתיות והיה מסימני ההתחזקות של הימין על חשבון השמאל . בראשית העשור היתה המפלגה השלטת מפא " י , בראשות לוי אשכול ; באביב , 1967 ערב המלחמה , הוקמה ממשלת ליכוד לאומי ובה שני שרים מגח " ל . בבחירות הראשונות לאחר המלחמה , שהתקיימו ב , 1969 הגביר המערך ( מפלגת העבודה ומפ " ם ) את כוחו והגיע לשיא של 56 מנדטים . אולם , בעת הרכבת הממשלה החדשה העדיפה מי שעמדה בראשה , גולדה מאיר , את גח " ל הימנית על פני מפ " ם , שותפתה השמאלית למערך . בבחירות הבאות , שבשל המלחמה נדחו מסוף אוקטובר ליום האחרון של שנת , 1973 הסתמנה ירידה קלה בכוחו של המערך ( מ 56 ל 51 מנדטים ) ועלייה גדולה בכוחו של הליכוד ( מ 26 ל 39 מנדטים ) . השינויים במערך הכוחות המפלגתי , שכיוונם ימינה היה ברור , הבשילו ב 17 במאי 1977 לכלל אירוע שנכנס לאוצר המילים הישראלי בתור ' המהפך ' . הליכוד עלה לשלטון לאו דווקא בזכות עלייה דרמטית בכוחו בבחירות אלה ( נוספו לו רק שלושה מושבים , מ 39 ל , ( 42 אלא בגלל תבוסת המערך ( שירד מ 51 ל 32 מושבים ); רבים מ 19 המושבים שהפסיד המערך נדדו למפלגה החדשה ד " ש ( התנועה הדמוקרטית לשינוי , שקיבלה 15 מנדטים ) . משמע , לצד התחזקותם של גושים מפלגתיים גדולים התגלתה בשלהי העשור השלישי תופעה שצברה תאוצה בשנים שאחריו : מפלגות המתגבשות ערב הבחירות סביב אישים בולטים , סוג של התארגנות שמאוחר יותר תויג כמפלגת ' מצב רוח ' , מפלגות שההצבעה להן היא יותר מכול מעשה של מחאה נגד מפלגות השלטון .
|
|