מבוא מקומו של הזז בשיח ההיסטוריוגרפי של הספרות העברית

עמוד:11

לאחרונה בידי מירון עצמו . עם זאת , בהמשך דרכו כמבקר , כשפיתח את השיח על ' הרפובליקה הספרותית ' , נפקד הזז כמעט לגמרי מדיוניו ההיסטוריוגרפיים , שאמנם הופיעו למקוטעין , משנות השישים עד ימינו אלו , אך דנו ברצפים ארוכים דיים של תולדות הפרוזה העברית היוצרים ציפייה להתייחסות אל יצירתו . דומה כי עקרון בררה יסודי כלשהו במתודולוגיה של מירון דחק את הזז אל מחוץ לגבולות העניין של ההיסטוריוגרף , בשעה שהוא סוקר את תולדות הספרות העברית החדשה , ובכללה הסיפורת . השיח על ' הרפובליקה הספרותית ' היה בבחינת מהלך נגדי לתפיסת ' הביקורת החדשה ' ( , ( New Criticism ששללה את העיסוק בנרטיב ההתארגנות האנושית שמחוץ לטקסט . המאבקים הבין דוריים המתוקשרים של חבורות השירה בשנות העשרים , בשנות השלושים ובשנות החמישים התאימו לטרמינולוגיה הפוליטית , והשיח שקידם מירון הפך בהדרגה מרכזי ורב השפעה בקרב היסטוריוגרפים של הספרות העברית כזהר שביט ואחרים , ואף הותיר את רישומו על אופי דיוניהם של היסטוריוגרפים ותיקים כשקד , בעת מיפויה של הפרוזה הארץ ישראלית . על פי הנרטיב הרבולוציוני של מאבקי הכוח , ידע שקד לספר , תפסה השירה בשנות העשרים והשלושים את המקום המרכזי בהגמוניה הספרותית בארץ . בשנות הארבעים ובמחצית הראשונה של החמישים , תפסה הפרוזה הצעירה של סופרי ' דור בארץ ' ( יזהר , שמיר , מגד ואחרים ) את המקום המרכזי בקדמת הבימה הספרותית באקט של התפרצות ' אל דלת פתוחה ' , ללא כל מאבק עם דור הסופרים הקודם . זאת משום שבכירי הפרוזאיקנים אז – עגנון והזז – טרם זכו באותו זמן למלוא מעמדם המרכזי בקהילייה הספרותית . עם התבססות מעמדו של הזז כפרוזאיקן בכיר באמצע שנות החמישים , נמנעה ממנו ההגמוניה ( במינוחו של גרמשי ) בתוך הרפובליקה הספרותית משלוש 8 ראו : דן מירון , ' אף על פי כן נוע ינוע ( על חיים הזז ) ' , דימוי , 23 ( חורף תשס " ד ) , עמ ' . 48 - 42 9 מסותיו של מירון פורסמו מראשית שנות השישים ואילך , ונדפסו באסופת מסותיו : בודדים במועדם : לדיוקנה של הרפובליקה הספרותית העברית בתחילת המאה העשרים , עם עובד , תל אביב תשמ " ח ; על כינונו של שיח זה ראו בהרחבה : אבידב ליפסקר , שירת יצחק עגן : אקולוגיה של ספרות בשנות ה 0 וה 0 בארץ ישראל , מאגנס , ירושלים תשס " ו , עמ' . 222 - 214 10 ראו : גרשון שקד , הסיפורת העברית , ד , כתר והקיבוץ המאוחד , תל אביב , 1993 עמ ' ; 47 דברים דומים לאלה נכתבו בידי מירון , ' הרהורים בעידן של פרוזה ' , בתוך : זיסי סתוי ( עורך ) , שלושים שנה , שלושים סיפורים , ספרי ידיעות אחרונות , תל אביב , 1993 עמ ' . 402 - 401 11 מונח ההגמוניה משמש במחברות הכלא ( Quaderni del carcere , 1948 ) של גרמשי בהוראות שונות . השתמשתי בו כאן במובן הבסיסי ביותר שגרמשי מעניק לו : קונצנזוס שמקורו בהתארגנות ה ' פרטית ' ( להבדיל מכפייה חיצונית של מוסדות השלטון ) שמושאיו הם תרבותיים אתיים , ולא רק כלכליים . ראו דיון מרוכז במונח זה בהקדמת המהדיר : אנטוניו

מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר