פתח דבר

עמוד:9

מראה כי המונומנטליזציה של הנוף והאחדתו לכדי רצף של מרחב וזמן לאומיים , שהחלה מיד לאחר מלחמת 1967 בפינוי שכונת המוגרבים ויצירת רחבת הכותל , ממשיכה בשנים האחרונות בבניית עמדת התצפית על בית הקברות סמבוסקי העתיק , בפיתוח סביבתי ובמיתוג מחדש של עיר דוד , ובהצבת מודל בית המקדש והמנורה ברובע היהודי מול הר הבית . הגנים הלאומיים , אתרי המורשת והתצפיות יוצרים נוף לא - אחיד שבו הכפרים הערביים הצפופים משמשים רקע למונומנטים היהודיים בעלי הגינון המוקפד והמרחבים הנקיים . כך , במקביל לאתרים של זיכרון לאומי , מיוצרים בנוף גם מונומנטים של שכחה לאומית ומומחש הקשר בין הבעלות על המבט לבעלות על ההיסטוריה . בתוך כך , מנוסח בנוף מחדש הפרויקט הציוני סביב בית המקדש כמונומנט הלאומי הנעדר . מאמרו של חיים יעקובי , הר , בית , מקדש ומשפט מראה כי יצירת מונומנטים של זיכרון לאומי אינה מוגבלת רק למזרח ירושלים ולמתחם האגן הקדוש , אלא מתרחשת גם במערב ירושלים , בזירה הנתפסת לכאורה כחילונית לעילא . בהתחקותו אחר המסמכים והעדויות שליוו את בניית בית המשפט העליון בירושלים בשנת 1992 ובאמצעות ניתוח חומרי וצורני , מראה יעקובי כי אדריכלי המבנה יצרו קולקציה צורנית שקשרה בין העבר היהודי להווה הציוני תוך שהיא מעניקה לקשרים אלה לגיטימציה מוסרית - היסטורית . המבנה שסימל אבן דרך בהתפתחות האדריכלית בישראל ואמור היה לייצג אוניברסליות , קִ דמה , שוויון וחילוניות נשען בפועל על מיתוס דתי - לאומי המדיר את אזרחי המדינה הלא - יהודים . מעבר לחשיפת הבסיס הרעיוני לבניית בית המשפט , מחקרו של יעקובי חושף את אופיהּ הדואלי והקונפליקטואלי של התרבות הלאומית בישראל , אשר מצד אחד משתוקקת להגדיר את עצמה כחילונית ואזרחית , ומצד שני נשענת בהווייתה היומיומית על דימויים דתיים , אתניים ומשיחיים . במאמר העתקתו של בית המקדש ממשיכה בכך יעל פדן וממחישה את חוסר היכולת להתנתק מעולם הדימויים של בית המקדש בתרבות החזותית העכשווית . היא מצביעה על נוכחותו הבולטת של דימוי בית המקדש במרחב העירוני העכשווי באמצעות שני מודלים מוקטנים שלו המוצבים במערב ירושלים ובמזרחהּ . הראשון הוא דגם הולילנד , שתוכנן על ידי פרופ ' מיכאל אבי יונה בשנת 1966 כחלק מן הגנים שהקיפו את מלון הולילנד בירושלים , והועבר בשנת 2009 למוזיאון ישראל; השני הוא הדגם שבנה האמן מיכאל אוסניס , והותקן בשנת 2009 על גג ישיבת אש התורה בעיר העתיקה בירושלים . דרך ניתוח תצלומים המתעדים את העברת המודלים למקומותיהם החדשים , פדן מראה כי בשינוי מיקומם משתנים גם התוקף והמשמעות שניתנו לדגמים בהקשריהם הקודמים . לדבריה , בהצבתם החדשה נכללת האפשרות לצפות בהם מרחוק ולראותם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא