|
|
עמוד:12
פאולו פרירה , שהתחיל ללמד איכרים עניים בברזיל קרוא וכתוב , ובשל פעילותו נרדף והוגלה . בברזיל באותה תקופה רק מי שידע קרוא וכתוב רשאי היה להצביע ולהשפיע , לכן הוראת קריאה וכתיבה הייתה פעולה פוליטית ביקורתית החותרת תחת הסדר החברתי הקיים . הפרק מבהיר את עקרונות הפדגוגיה הביקורתית ומביא דוגמאות מהארץ ומהעולם של פרויקטים המבוססים על פדגוגיה זו . הוא גם מספר על השפעתם של מרטין בובר ואסכולת פרנקפורט על פאולו פרירה . הפרק הוא למעשה קריאה של הפדגוגיה הביקורתית באמצעות הפדגוגיה הביקורתית - פמיניסטית . הפרק השני סוקר את המהפכה הפמיניסטית . מהפכה זו התרחשה בעיקר דרך חינוך ויצרה תאוריות ופרקטיקות שונות , שלכל אחת מהן השפעה ייחודית אחרת על החינוך . הפרק מספר על דרך היווצרותה של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית בראשית דרכה . הוא מציג את הביקורת של הפמיניסטיות על מנהיגי הפדגוגיה הביקורתית . השפעת ביקורת זו הביאה לשילוב הפדגוגיה הביקורתית בפדגוגיה הפמיניסטית . בצד האפיונים של הפדגוגיה הביקורתית -פמיניסטית הפרק מציג דוגמאות מהארץ ומהעולם לפרויקטים הממחישים פדגוגיה זו , ובנוסף לכך הוא קורא קריאה ביקורתית - פמיניסטית של הפדגוגיה הביקורתית-פמיניסטית עצמה . הפרק השלישי מסביר את המושג ' חינוך לתרבות של שלום ' , מבחין בין חינוך לשלום חיובי ובין חינוך לשלום שלילי וחושף את הפסיפס העשיר של מרכיבי החינוך לתרבות של שלום . גם בפרק זה מוצגות דוגמאות מן הארץ ומן העולם לחינוך לתרבות של שלום , ומתוארת בהרחבה דוגמה לחינוך לתרבות של שלום בבוסניה הרצגובינה . הקריאה של החינוך לתרבות של שלום באמצעות הפדגוגיה הביקורתית - פמיניסטית מצביעה על הקשר ההדוק בין השניים . הפרק הרביעי מפרק ובוחן את הפעילות של מפגשי יהודים - פלסטינים כדוגמה ישראלית ייחודית של חינוך לשלום . המודלים השונים המוצגים מאפיינים את המפגשים ואת סוגי הדינמיקות שחוזרות בהם . כך המודלים השונים , האפיונים של המפגשים וההמלצות נובעים מן הקריאה הביקורתית - פמיניסטית . הפרק החמישי נותן מסגרת חשיבתית לחינוך לתרבות של שלום מנקודת מבטה של הפדגוגיה הביקורתית - פמיניסטית . הוא עוסק במתן קול ונראות לקבוצות שוליים , בהכרחיות של השיח של תרבות של שלום ומשמעותו למי שבשוליים החברתיים . הפרק מבקר את המבנה הדומיננטי של מערכת החינוך היוצר הפרדה בין ילדים וילדות יהודים לילדים וילדות ערבים . הפרק נוגע גם בחינוך לאקטיביזם כמרכיב הכרחי בחינוך לתרבות של שלום .
|
|