|
|
עמוד:14
מבקשת הגישה למנוע הידרדרות למכנה המשותף הנמוך ולאפשר את העצמת היחיד , כדי שיוכל לפרש את המציאות באופן ביקורתי ואוטונומי ולזהות בה את הגורמים ואת הכוחות המעצבים את תנאי חייו . בתוך כך שואפת גישה זו שהיחיד יפתח לעצמו מגמות וכישורים שיאפשרו לו לנהל את חייו לטובת הקהילה ולטובתו שלו ( אלוני , ; 1998 גובר , ; 1999 . ( Mclaren , 1995 פאולו פרירה הציג את הדיאלוג ההומני והשוויוני שמטרתו לטפח תחושת אמון וביטחון עצמי , להבין את מציאות החיים ולפתח תודעה פוליטית ערנית וביקורתית , כדי שאלו ישמשו ככלים לתיקון מציאות חייהם של בני האדם ( אלוני , ; 1998 גובר , ; 1999 גור - זאב , ; 1996 פרירה , . ( Freire , 1972 ; 1990 הנרי ג׳ירו , שמספק גרסה של פדגוגיה ביקורתית הנשענת על תפיסותיהם של הוגי אסכולת פרנקפורט ( גור - זאב , , ( 1996 טוען שעל המורים להתחזק בתור אינטלקטואלים רדיקלים שמשנים את פני בית הספר והחברה . המאבק לשחרור בית הספר הוא רק שלב בדרך לשחרור חברתי כולל , שעל המורים להתחייב אליו . ג׳ירו חושף את בית הספר כמרחב פוליטי מובהק שממלא תפקיד מרכזי בייצור אירועי שיח , משמעויות וסובייקטים , בשליטה עליהם ובשיווקם היעיל . בית הספר משמש כסוכן דיכוי בשירות המערכת , המצליחה - גם באמצעותו - לשעתק ולשכלל את עצמה. ( גור - זאב , ; 1996 ג׳ירו , . ( Giroux , 1983 ; 1996 מייקל אפל ( Apple , 1990 ) מציג את רעיון תכנית הלימודים הסמויה . הוא טוען כי תכנית הלימודים כוללת תרבות וערכים לגיטימיים , ובמסגרתה שאיפת העבר של הבורגנים ליצור קונצנזוס למראית עין הפכה לפירוש היחיד האפשרי . מה שהיה בעבר אידאולוגיה של אינטרס מעמדי , לפי אפל , הפך להגדרה של המציאות ברוב תכניות הלימוד הבית-ספריות . מכיוון שהתפקיד של בית הספר מתמקד בהכשרה מקצועית ובחברות , מוסיף אפל , עליו לפתח מודעות לא - ביקורתית כלפי החברה , שבה המציאות הקפיטליסטית - אינדיווידואליסטית צריכה להיראות כאפשרות היחידה . כך מנוקה סדר היום הבית - ספרי , הן זה הלימודי-דיסציפלינרי והן זה החינוכי - ערכי , מכל ממד קונפליקטואלי . לפיכך , טוענים הוגי ״הפדגוגיה הביקורתית״ , החינוך הבית - ספרי , גם כשהוא מתעטף בווילונות הסוואה א - פוליטיים ואולי במיוחד כשהוא עושה
|
|