|
|
עמוד:7
מבוא אחריות היא ערך מכונן בחברה דמוקרטית , אך היא אינה נדונה כראוי במערכת החינוך ואינה מהווה יעד חינוכי אמתי . חינוך לאחריות בחברה דמוקרטית צריך להיות אבן פינה של החינוך לערכים בכל מסגרות החינוך – מגן הילדים , דרך בית הספר ועד למוסדות להכשרת מורים . מהי אפוא אחריות כפי שאנו מבינים אותה ? המפגש בינינו , מחברי הספר , סמדר וג ' מאל , נולד תוך כדי עבודה משותפת במכללת אלקאסמי ובשעות של שיחות ודיונים על הוראה ולמידה ועל ההבדלים והפערים התרבותיים בינינו . ג ' מאל הוא ראש החוג לחינוך במכללה ובעל ניסיון של שנים בהוראה , וסמדר באה מתחום הפילוסופיה והחינוך לחשיבה ביקורתית . מצאנו עצמנו מסכימים על תפיסת עולם הומניסטית ועל החסרונות שבשיטות ההוראה והלמידה המקובלות . גילינו שהדיאלוג בינינו פורה ומרתק , ומתוכו נולד הרצון לעבוד במשותף ולחקור את הנושא שעניין את שנינו וראוי , כך חשבנו , שיעניין אחרים - טיבה של אחריות בכלל ובהקשר חינוכי בפרט . קבלת אחריות כרוכה ביכולות האלה : ( 1 ) יכולת לבחור בין אפשרויות ; ( 2 ) יכולת לצפות תוצאות אפשריות של הבחירות ; ( 3 ) יכולת למנוע תוצאות אפשריות שאינן רצויות ; ( 4 ) יכולת לחשוב בביקורתיות – תנאי הכרחי לבחירה אמתית בין אפשרויות ; ( 5 ) יכולת להכיר בכללים הנלווים לכל תפקיד ומעשה של אדם בוגר . אפשר להבחין בין שני סוגים שונים של אחריות : אחריות כלפי עצמי ואחריות כלפי האחר . ההבדל בין השניים הוא מהותי . אחריות כלפי עצמי מותנית בבגרות אישית ( ענבר , ; 82 : 1983 גונן , . ( 2006 היא נסבה על האופן שבו אנו פועלים בתוך העולם ובסביבה . היא מוצאת את ביטויה בבחירה ובקבלה של החלטות באופן עצמאי , ומאפשרת התייחסות לאירועים מנקודת מבט כללית ומתוך הבנה של התרומה האישית להיווצרותם ( ענבר , . ( 86 : 1983 הנושא באחריות אינו רשאי לגלגל את תוצאות מעשיו על אחרים , ואם יש ביכולתו לצפות את תוצאות מעשיו , עליו להודות באחריותו לתוצאות ( לוריא , . ( 230 : 2002 פרשנות כזאת
|
|