|
|
עמוד:14
. 2 חירות על פי סארטר , לוינס ובובר האם האדם נולד חופשי או שמא קיומו מותנה בגורמים דטרמיניסטיים ? החירות היא תנאי לנשיאה באחריות ; מה שכפוי עלינו ואינו בשליטתנו גם אינו באחריותנו . להלן נדון בקצרה בתפיסת החירות אצל שלושת ההוגים : סארטר , לוינס ובובר . סארטר והחירות סארטר טען שתנאי ראשון לאחריות הוא החירות : " כיוון שאין חירות האדם תכונה בין תכונות אחרות – ברור שכל אדם הוא חירות " ( סארטר , . ( 6 : 1972 כלומר , האחריות אינה תכונה נרכשת אלא נולדים לתוכה , כמו אל תוך גופנו . ברשימות על אתיקה כותב סארטר שהאדם חופשי תמיד ומחויב תמיד לקבל אחריות גם על מה שאינו בשליטתו , כמו למשל על מחלה . עליו להפוך את המחלה לעניין של בחירה ולקבל אחריות עליה , כך שהיא לא תשמש תירוץ למניעת אפשרויות אחרות . הוא אינו מתכוון לומר שבחרנו להיות חולים , אלא שכאשר אנו חולים , עלינו לעשות הכול כדי להבריא , והטלת האחריות להבראתנו על רופאים , למשל , אינה קבילה . ככל שהאדם חופשי יותר , כן יהיה דפוס ההתנהגות שלו בנושא האחריות מוחלט יותר ( . ( Sartre , 1992 : 433 מכאן אפשר להסיק כי לטענתו של סארטר , אין חופש מאחריות , כלומר האחריות היא העניין הדטרמיניסטי היחיד בהווייתו החופשית של האדם ( בפרק הבא נדון במשמעות המושג דטרמיניזם ) . לוינס והחירות בספרו Levinas , 1969 : 303 ) Totality and Infinity ) טוען לוינס שאי -בחירה היא אבסורד וטרגדיה של הקיום . אצל סארטר , לשם ההשוואה , האחר מאיים על חירותנו משום שאנו עומדים תחת מבטו וחירותו , ואילו אצל לוינס החירות ככלל אינה יכולה להיות מוצדקת מתוך עצמה , והיא זקוקה לסיבה חיצונית לה , כלומר אין משמעות לחירות ללא יחס לסביבה . חירותו של האחר אינה תלויה בחירותנו שלנו , ולכן גם אינה מאיימת עליה . בניגוד לסארטר , הסובר שהאדם נידון לחירות , לוינס חושב כי לפני הכול , האדם נידון לשאת בנטל האחריות ( Zaborwoski , . ( 2000 " האני איננו נקבע על ידי החירות " ( , ( Levinas , 1969 : 148 ואין משמעות לקיום האינדיבידואלי ללא קבלת נטל האחריות כלפי האחר . במקום " אני חושב משמע אני קיים " , לוינס היה כותב : " אני אחראי משמע אני קיים " . אחריות זו אינה שוללת את החירות משום שהיא אינה כופה את עצמה מבחוץ על הסובייקט , אלא כל כולו הוא אחריות . אצל לוינס משמעותה של החירות הופכת כמעט שלילית ,
|
|