|
|
עמוד:11
מבוא כותרת הספר עשויה לעורר תמיהה מפני שהיא נשמעת כאוקסימורון . יש בה , לכאורה , ניגוד בין המחשבה הרציונלית לכמיהה הרגשית , בין השיקולים המעשיים לבין הדחפים האידאליסטיים , בין חלום מלהיב לראליזם מפוכח , המאפיין את השוני המהותי בין הראליסטים לאוטופיסטים . אך אינני דן כאן בגילויים של רעיונות ושל תכניות אוטופיים במחשבה הציונית של הדורות השונים , אלא בדמויות המרכזיות אשר פעלו לממש את כמיהותיהן האישיות , את שאיפותיהן הלאומיות ואת השקפותיהן החברתיות בארץ ישראל , ואשר הונעו בידי נטיותיהן האוטופיות המעשיות , להבדיל מתכניותיהן האוטופיות הלא מעשיות ואפילו הדמיוניות . ייחוד זה באישיותן מסביר את סוד ההצלחה היחסית של נטיותיהן אלה ואת הכישלון החלקי של תכניותיהן . הציונות כרעיון לאומי וכתנועה מדינית פרצה אל ההיסטוריה העולמית בניסיון לשנות את גורלו של העם היהודי . היא נולדה עם סימני לידה אוטופיים , שהבולטים שבהם היו : ניסיון להשיב חלק מן העם היהודי אל מולדתו ההיסטורית ובכך לשנות את מעמדו ממיעוט בכל מקום שבו הוא נמצא לרוב במקום אחד ; שאיפה להחייאתה של הלשון העברית ולהפיכתה לשפת דיבור יום יומית ; ותכנית לשנות את המבנה הכלכלי של החברה היהודית בדומה לזה של העמים שהם חיו בתוכם . סימני הלידה האלה קוממו את מתנגדיה , שראו בהם אות קין על מצחה – משיחי שקר , הוזי חלומות סהרוריים והרפתקנים מדיניים מסוכנים , העלולים להמיט אסון רוחני ופוליטי על המוני היהודים בארצות השונות . אולם הציונים ראו בסימנים אוטופיים אלה את האמצעים המעשיים שיחוללו שינוי בתולדותיו 1 כוונתי לאגודת ' בני משה ' שהקים אחד העם בשנת ; 1889 בית הספר לאמנות לאומית ' בצלאל ' בירושלים שייסד בוריס שץ בשנת ; 1906 תכנית משלחת פועלי ציון משנת 1920 להקמת חברה קואופרטיבית בת מיליון חברים בארץ ישראל תוך עשר שנים ; וכמובן , גדוד העבודה כקומונה ארצית בשנים . 1927 - 1920 בעניין זה ראו את ספרה של אביגיל פז ישעיהו , תנאים של שותפות : קבוצה , קומונה ארצית וקיבוץ , , 1926 - 1910 מכון בן גוריון ויד טבנקין , קריית שדה בוקר . 2012
|
|