מבוא

עמוד:ט

נעבור עתה לעיקר עיוננו – יחס הקדמונים למדרשי האגדה . אצל הגאונים ניתן למצוא אמירות המסתייגות מן השימוש בדברי אגדה . ראה לדוגמה מה שכתב רבינו האיי גאון ( באוצר הגאונים , אוצר הפירושים , חגיגה דף יד ע " ב , עמ ' : ( 60 - 59 הוו יודעים כי דברי אגדה לאו כשמועה הם אלא כל אחד דורש מה שעלה על לבו כגון אפשר ויש לומר , לא דבר חתוך , לפיכך אין סומכים עליהם ... רב שרירא גאון ז " ל ( מגילת סתרים ) : הני מילי דנפקי מפסוקי ( מקרא ) [ ומקרי ] מדרש ואגדה אומדנא נינהו ... לכן אין סומכין על אגדה ואמרו אין למדין מן האגדות ... והנכון מהם מה שמתחזק מן השכל ומן המקרא נקבל מהם , ואין סוף ותכלה לאגדות . רב שמואל בן חפני גאון ( חותנו של הגאון רב האי ) ( תשובות הגאונים שם , סימן ה , עמ ' ; 5 - 4 מועתק מלשון ר ' יהודה בן בלעם בפירושו לשמ " א כח ) : דע כי רב שמואל בן חפני גאון ז " ל יכחיש כי החיה (!) שמואל ... ואמר בזה הלשון : ' כי דברי הקדמונים אם הם סותרים להשכל אין אנו חייבים לקבלם . בנספחים למהדורת אהרן גרינבאום ' פירוש התורה לרב שמואל בן חפני גאון ' ( מוסד הרב קוק , ירושלים תשל " ט , עמ ' תכ " ט ) , מופיע הנספח לדברים לב , 51 ד " ה על אשר מעלתם בי : ואמרו איזה מבעלי ההגדות ( סוטה יב ע " ב ; סנהדרין קא ע " ב ; שמות רבה פא , יח ) , כי איצטגניני פרעה אמרו לו : אתה תאבד על ידי איש אשר המים יהיו סיבת מיתתו . ואמנם כוונו בזה למשה רבנו בספור מי מריבת קדש , ומפני זה צוה [ פרעה ] כל הבן הילוד כו ' . ונאמר כי רבון העולמים היודע הנסתרות הוא יחיד בידיעתו זאת , לא ידע אותן אלא הוא או מי אשר יודיע אותם מנביאיו ושלוחיו . וכל מי שיתפאר בידיעה הזאת על דרך אחרת , כבר נדע בטול דבריו ... ולא יתכן כי נאמין באמתת דבר אשר באו ראיות בבטולו , רק בעבור כי אמרוהו איזה מהקדמונים ... יונה פרנקל טען בספרו ' דרכי האגדה והמדרש ' , כרך ב , פרק טז , סימן ב ( יחס הגאונים לאגדה , עמ' , ( 506 - 504 שדברי הגאונים אינם משקפים את כוונת חז " ל בתלמוד . לדעתו , חכמי התלמוד לא הבחינו בין דברי הלכה שיש לסמוך עליהם ויש לקבלם כסמכות מוחלטת , ובין דברי אגדה שמותר זה לצד זה ובדרך כלל איננו מנסה לגשר ביניהם ( כעדותו של ד " ר יהונתן יעקבס שבטובו מסר לנו אינפורמציה זו . תודתנו לו ) . . 4 יונה פרנקל , במאמר שפרסם ( בנטועים יא - יב ( תשס " ד ) , " האגדה בספרות התלמודית – נחזור על הראשונות " , השיג על מאמרו של ברכיהו ליפשיץ ( " אגדה " ומקומה בתולדות תורה שבעל פה , שהתפרסם בשנתון המשפט העברי כב ( תשס " א - תשס " ג ) , עמ ' , ( 233 - 328 וטען בנטועים שם ( בעמ ' 76 - 75 ) בחריפות , כי לא ניתן להסיק כל מסקנה מדברי הגאונים על שיטתם ביחס לאגדה , מאחר שגישתם לאגדה הייתה אפולוגטית . תשובת ליפשיץ נתפרסמה בכתב העת נטועים ( שם ) , עמ ' . 81 - 97

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא