מבוא

עמוד:ז

מבוא חיבורים רבים נכתבו על אודות חייהם של אבות האומה הישראלית . ביניהם ספרי מחקר ופרשנות , מונוגרפיות המוקדשות לנושאים שונים ופירושים שנכתבו בצמוד לסדר הפסוקים . החיבורים הללו עוסקים בפנים שונות של חיי האבות , כגון ענייני אמונה , תולדות האבות כמפתח לתולדות כינון האומה , הלכה ומנהג בחיי האבות ועוד . בשונה מחיבורים אלו , סדרת ספרים זו מוקדשת כולה אך ורק לחקר העניינים המשפחתיים של האבות . מחקר זה שהוא ראשון בסדרה , עוסק בחקר משפחת אברהם אבינו , ומתמקד בשלושה נושאים : בירור מוצאו של אברהם אבינו ומבנה משפחתו ; תיאור היחסים שבין אברהם לנשותיו ; ועיון ביחסי האבות ובניהם בדורות הראשונים של המשפחה . חקר המקרא רווי בשיטות מתודולוגיות שונות ומגוונות . יש הלוקחים ליסוד ביאור סוגיות מקראיות בניתוח ספרותי עצמאי של המקרא ויש שיתבססו על החקר ההיסטורי - את יחסי המשפחה במקרא על פי החוקים והמנהגים של המזרח הקדום . אנו לוקחים ליסוד את דברי חז " ל ופרשני המקרא הבולטים שהתייחסו לנושאים הללו , ובונים את תמונת חיי משפחות האבות על פי דבריהם . ההתייחסות למקורות החיצוניים היא נדירה ומזדמנת . הדיון יתחיל בדרך כלל בניתוח ראשוני של פסוקי המקרא , לאחר מכן בעיון בדברי חז " ל שלהם משפט הבכורה , ולבסוף בעיון במפרשי המקרא המסורתיים . היות שבחיבור זה עיסוקנו בחומר הסיפורי של ספר בראשית , ענייננו הפרשני בהבנת חז " ל את מדרש האגדה , וממילא ביחס פרשני המקרא למדרשי האגדה . פרשני המקרא שנבחרו הם אלו המוגדרים כפרשני המקרא הקלאסיים : רש " י , ראב " ע , רד " ק , ורמב " ן . עליהם נוסף רס " ג מאחר שפעמים רבות הוא מהווה מקור והשראה לפירושיהם של ראב "ע ורד " ק . לצדם נוסף פירושו של ר " י אברבנאל שללא ספק נימנה על אחד מחשובי פרשני המקרא . בעקבות אברבנאל נדרשנו גם לפירושם של רלב " ג ור ' יוסף אבן כספי הנזכרים בפירושו . אחרון חביב הוא פירושו של רבי יצחק קארו ( דודו של רבי יוסף קארו , מחבר השולחן ערוך ) , ' תולדות יצחק ' , שחי בתקופתו של אברבנאל ומהווה במידה מסוימת אבן בוחן לבחינת פרשנותו של אברבנאל ותפוצת פירושו . בכל מקום בו נכתב " לדעת פרשני המקרא " , " מעיון בפרשני המקרא עולה " וכד ' , הכוונה לפרשנים אלו . לעתים הובאו גם דבריהם של פרשני מקרא אחרים מפני שנמצאה בדבריהם התייחסות בעלת חשיבות מיוחדת לנושא הנידון . ברבות מהסוגיות שנידונו בספר פתחנו את דיונינו , כאמור , לאחר דברי המקרא , בדברים המובאים בחז " ל ולאחר מכן בעיון בדברי פרשני המקרא המסורתיים . הבאת דברי חז " ל בתחילת הדיון נועדה מחד לסקור כרונולוגית את הנאמר בסוגיה ומאידך לבחון את יחסם של פרשני המקרא המסורתיים לדברי חז " ל והאם ראו בדבריהם פרשנות המיישבת את פשטי המקראות דבר דבור על אופניו . שאלת היחס הראוי להבנת מדרשי האגדה נידונה במחקר בהרחבה , כמו גם שאלת היחס הראוי למדרשי ההלכה . לשם השלמות אנו מבקשים להעיר ביחס למדרשי ההלכה . פרשני המקרא המסורתיים נמנעו בדרך כלל מלבאר פסוקים בדרך הפשט במקומות בהם פירושים אלו אינם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא