|
|
עמוד:14
אולם על אף ההבדלים הללו נדמה לי שנוכל להסכים על כך שברובן הגדול של אהבות ממינים אלו מצוי גרעין משותף שחורג משיתוף מקרי באותו שם , " אהבה " , והוא מצוי מעבר לשימוש מטפורי במונח זה . גם אם אני מתקשה לנסחו כאן באופן מילולי שהוא בהיר , מוסכם ומוגדר היטב , ניתן לפגוש את הגרעין המשותף הזה בחיים הראליים באהבות מסוגים שונים , והוא זה שמצדיק את השימוש דווקא במונח " אהבה " . גרעין משותף כזה נמצא גם ביחס למונח " נאמנות " . אלה הם גרעינים לשוניים הנהירים לאדם הסביר דובר השפה שמשתמש ללא היסוס ובאופן תדיר במונחים אלה בכל עושר מופעיהם . אין אני טוען שבדיוק אותה הנאמנות ואותה האהבה לבן משפחה או לבן זוג אהוב מצויה גם ביחסי אהבה ונאמנות המופנים לארץ או לבני הארץ . בוודאי איני טוען שלכל נאמנות ולכל אהבה אותן דרישות ואותם חיובים מהנאמן ומהאוהב . לעומת זאת אני טוען שהאדם הסביר מבין בלי קושי וללא צורך בתיווך ובהבהרות את כוונת הביטוי " אהבת מולדת " או " נאמנות למולדת " . מכאן שאני סבור שאין צורך לייחד להגדרת הפטריוטיזם קטגוריית רגש נפרדת ששונה באופן מהותי מרגשות אהבה ונאמנות לסובייקטים , לאובייקטים ולרעיונות אחרים . אם כן , הפטריוטיזם עבורי , לכל אורכו של ספר זה , יהיה אהבת המולדת ונאמנות לה ולבניה . היסטוריה קצרצרה של התפתחות המושג " פטריוטיזם" מקורו של המושג " פטריוט " הוא במילה היוונית " פאטר " , ופירושו המילולי : אדם הנאמן לאבותיו , ומכאן מי שנאמן למקום , שהוא ה " פאטריה " , שבו חיים וחיו אבותיו ובני משפחתו לדורותיהם , וכן לבני עמו וארצו . גם הגדרת המושג המקובלת בימינו צמודה לשטח מסוים , ופירושו העכשווי של המושג " פטריוט " הוא " אוהב מולדת " . דהיינו , פטריוטיזם מתייחס לקשר רגשי של אהבה או תשוקה של הפטריוט המחייב תחושת נאמנות , השתייכות וזיקה פסיכולוגית עמוקה , הן כלפי הלאום שלו והן כלפי ארץ מולדתו – הטבעית או המאומצת ככזאת על ידו ( בר טל
|
|