|
|
עמוד:11
הליברלית , עם ערכי הפלורליזם והפמיניזם , עם הצמחונות והאוכל האורגני ... אני חושב שאותה רתיעה ישראלית בסיסית מ " ההם" עלולה להוות מחסום בין הקורא הישראלי ובין הספר הזה . לכן אנסה , בהקדמה זאת , לפוגג משהו מהמחסום הזה ולהציג את הרקע שבו צמחה התפישה הרוחנית הייחודית של בנה . סיפור חייה של בנה חשוב להבנת הספר גם כי היא חיה בפועל את הרעיונות והעקרונות שעליהם היא מדברת בספר – " מחזור ציון " , למשל , שהוא מוטיב מרכזי בספר המתייחס ליחסים המשתנים של העם היהודי עם ארץ ישראל , היה גם מוטיב מרכזי בחייה ובחיי המשפחה שלה , שכללו מעברים בין ישראל לצפון אמריקה . יש בגמרא סיפור מפורסם על ברוריה , אשתו של רבי מאיר , שנזפה בתלמיד חכם שלמד בבית המדרש על כך שהוא לומד בלחש ולא עם כל איברי גופו . בנה היתה כמו ברוריה , עוסקת בתורה ובכלל בחיפוש משמעות רוחנית עם כל הגוף ולכן הדרך הטובה ביותר ללמוד ממנה היתה פשוט להיות במחיצתה . מאחר שביד הקורא נמצא רק הספר שכתבה , אני אנסה להביא כאן מעט ניצוצות מדמותה החיה והפעילה . בנה נולדה באוטווה , בירת קנדה , בשנת . 1960 היא גדלה בבית אורתודוקסי . אמא שלה למדה בבית ספר יהודי והמשיכה ללימודי כלכלה באוניברסיטת שיקגו . אחרי הלימודים היא חזרה לאוטווה ועבדה , אבל פוטרה ממקום העבודה לאחר שנכנסה להיריון . מאז לא חזרה לעבוד באופן מסודר ועבדה מדי פעם כמורה מחליפה . עבור בנה היא היתה מקור השראה חשוב , ובנה ראתה בה לא רק אמא אלא גם מורה . בנה היתה תלמידה מוכשרת ושאפתנית והחלה ללמוד באוניברסיטה כבר בגיל שש עשרה ( בן זוגה , שמואל , אומר ש "לא היתה לה סבלנות להמשיך בתיכון " ) . המפגש הראשון שלה עם ישראל היה ב , 1978 כאשר הגיעה לשנת לימודים באוניברסיטה העברית . זמן קצר לפני כן פגשה את בן זוגה לעתיד , שמואל , בחוג לריקודי עם ישראליים שהתקיים בבית כנסת רפורמי באוטווה . שמואל מספר שהיא השתתפה בחוג כדי להשתלב בהוויה הישראלית החלוצית של " עובדים ביום ורוקדים הורה כל הלילה " . חלק מאותה שנה היא גרה ועבדה בקיבוץ נחשון – קיבוץ של השומר הצעיר שאליו הגיעה דרך חברים . החיים בקיבוץ היו מאתגרים – בגלל שחדר האוכל לא היה כשר היא חיתה על " לבן ותפוזים " , ובעקבות לילה טראומתי
|
|