|
|
עמוד:12
של עבודה בלול היא הפכה לצמחונית . שמואל הצטרף אליה לאחר מספר חודשים והם גרו בירושלים . במהלך ביקור ברובע היהודי שבעיר העתיקה , הם נכנסו לחנות של טליתות ובנה החליטה להזמין לעצמה טלית – היא האמינה שהציווי על ציצית חל על כל הציבור , לא על גברים בלבד . כאשר חזרו לאוטווה , בנה הגיעה לתפילות שבת בבית הכנסת האורתודקסי של הוריה עם הטלית – מעשה שאפילו היום , ברוב בתי הכנסת האורתודוקסים , הוא נועז ומהפכני , על אחת כמה וכמה בסוף שנות השבעים . אמא שלה תמכה בה ואמרה : " אני לא יכולה להתעטף בטלית אבל אני מבינה למה זה חשוב לך " . בנה החלה ללמוד לתואר שני במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה של אוטווה . עבודת המאסטר שלה עסקה ב " אופציה הירדנית " לפתרון הבעיה הפלסטינית . תואר שני מהמחלקה שבה למדה היווה דלת כניסה טובה לשירות החוץ הקנדי , אולם בנה סירבה לשקול את המסלול הזה בנימוק שהיא " לא מוכנה לדברר מישהו אחר " . ב 1981 בנה ושמואל התחתנו ונסעו לטיול באירופה ובמרוקו . הם הגיעו לישראל בפסח כי בנה רצתה לקיים בפועל את " לשנה הבאה בירושלים " . בתקופת השהות בישראל ( בירושלים ) הם כתבו ביחד ספר הדרכה לתיירים צמחוניים בישראל : . Israel Sprouts : A Vegetarian Sourcebook בנה כתבה את הטקסט , שמואל אייר וצילם ואת כל עבודת ההכנה לדפוס הם ביצעו בעצמם . זה היה הראשון בסדרה של פרויקטים מקוריים שבנה יזמה והוציאה לפועל במשך השנים . הספר הדק הזה , שכולל מידע על מסעדות צמחוניות וחנויות טבע בישראל של תחילת שנות השמונים , כבר מכיל בתוכו חלק מעקרונות היסוד שהנחו את בנה בחייה ושמופיעים בהרוח שבחומר : ישראל בקריאה חדשה . בעמוד הראשון של הספר מופיעה ההקדשה הבאה : " לארץ ישראל , האדמה שלנו והעם שלנו , אנחנו מקדישים את האנרגיה והאהבה שלנו " . הספר נפתח בתיאור של מסורות יהודיות ( החגים החקלאיים , הברכה על הלחם ) וציטוטים רלוונטיים מהמקורות , ועובר לתיאור צבעוני וחושני של המסעדות הצמחוניות השונות . בנה מתארת שם את שוק מחנה יהודה כך : " בלתי אפשרי לתאר את האוצרות של פירות וירקות ודמויות אנושיות שאורבים לך בסמטאות השוק . הסר את כל העכבות ומלא את הסל שלך בתענוגות לחושים הצמחוניים " . בתקופה הזאת שניהם למדו במכון " פרדס " בירושלים ובנה ביקשה מאחד מהמורים
|
|