|
|
עמוד:10
ע״ש קיי ; מכללת לוינסקי לחינוך ולשמחתי גם רשות המחקר במכון מופ " ת . מכל מוסד נענו שניים או שלושה חברים . בסך הכול השתתפו בספר זה שלושה - עשר חוקרות וחוקרים משבעה מוסדות . לקראת תחילת שנת הלימודים תשע " ד יצאנו לדרך . במהלך השנתיים שהוקצו לפעילות קבוצת הכתיבה , נפגשנו כעשר פעמים . עבורי כעורכת הספר והאחראית להפעלת הקבוצה , הייתה זו התנסות חדשה שכללה גם טיפול בהיבטים ארגוניים , גם הובלה רעיונית וגם פעולה ליצירת מערכת יחסים בין - אישיים . עכשיו כשאני חושבת על כך , הרי אלה אותם ההיבטים שנמצאו כמאפיינים גם את פעילות יחידות המחקר שתוארה בסיפורים . הבחירה בסוגה הסיפורית שיקפה אמונה שסיפור , יותר מכתיבה אקדמית , חושף את המשמעות שכותבים נותנים למציאות . הבחירה באירוע המסופר , הדרך שהמספרים בוחרים לארגן את תיאורו , הפרשנויות שלהם לתופעות , הדיאלוג של המספר עם הסביבה החיצונית ועם עצמו ונקודת המבט האישית שלו , שהיא לעתים מבוקרת פחות וחושפת ציפיות , עמדות ואידיאולוגיות שהמספר מחזיק בהן בלי שיהיו מפורשות – כל אלה מלמדים אותנו רבות הן על התופעה המתוארת והן על המספר ( . ( Denzin & Lincoln , 2005 לפעמים הסיפור משכנע יותר מכתיבה דיווחית עמוסה בנתוני מחקר . הסיפור מתחבר למכנה משותף רחב יותר של קהל קוראים . בנוסף לכך , לעתים קווי הדמיון בין סיפורים שמקורם במכללות שונות מהווים חלופה להכללה שדורשת כתיבה אקדמית . הסיפורים שנכתבו מתפרסים על פרק הזמן שחלף מראשית שנות התשעים של המאה ה - , 20 אז הוקמו יחידות המחקר הראשונות במכללות לחינוך , ועד לתקופה הנוכחית , העשור השני של המאה ה - . 21 בפרק זמן זה התרחש במכללות לחינוך תהליך מואץ של אקדמיזציה , שבמסגרתו נדרשו המוסדות לפתח יכולת מחקרית ואתוס מחקרי . כחלק מתהליך זה נוצרו במכללות גופי מחקר שכונו בהתחלה " קבוצות מחקר " או " יחידות מחקר " , והפכו בהדרגה לרשויות מחקר אוטונומיות ובעלות סמכות . בסיפורים נעשה שימוש בשמות השונים של גופי מחקר אלה בהתאם לזמן התרחשותם . כאן בחרתי להשתמש בכינוי " יחידות המחקר " , שכן רבים מהסיפורים משקפים את פרק הזמן שבו כינוי זה היה המקובל ביותר . על פעילות יחידות המחקר במכללות לחינוך לא נערכו מחקרים אקדמיים רבים . בין הבודדים בולטים המחקרים של כפיר , ליבמן ושמאי ( , ( 1999 , 1998 שסקרו גורמים המשפיעים על פעילות המחקר במכללות ובחנו את תרומתה
|
|