|
|
עמוד:7
פתח דבר למהדורה העברית אדורנו - פילוסוף , סוציולוג , מבקר ספרות ותרבות , מוזיקולוג ומלחין - היה מחשובי ההוגים הגרמנים - יהודים במאה ה - 20 ומאנשי הרוח המובילים של " אסכולת פרנקפורט " ושל " התיאוריה הביקורתית " . לצד כתביו החשובים והמשפיעים , המשלבים מרכיבים מתורת ההכרה , חקר החברה , הפסיכולוגיה והאסתטיקה , היה אדורנו גם אינטלקטואל ציבורי המעורב עמוקות בחיי החברה והתרבות בגרמניה שלאחר מלחמת העולם השנייה , ונטל חלק משמעותי בעיצוב פניה של חברה זו . באמצעות עיון מעמיק בשאלות של התמודדות עם העבר הגרמני ועם השואה , ובעיקר באפשרות למנוע באמצעות החינוך את הישנותם של הדברים שאירעו או של דברים הדומים להם , אדורנו מציג בהרצאות ובשיחות הכלולות בקובץ זה את עיקרי משנתו הפילוסופית והחברתית . משום כך יכול לשמש הקובץ מעין מבוא - במתכונת דיאלוגית , ישירה ונגישה לקריאה - להגותו המורכבת . שאלות מופשטות בקשר למהות התבונה האנושית , ליכולת לתפוס את העולם האובייקטיבי כפי שהוא ולאפשרות לפעול באופן תבוני ואוטונומי עומדות כאן לדיון בהקשרים מוחשיים דוגמת השפעת הטכנולוגיה והתקשורת , משמעותה הפוליטית של ההוראה בבתי הספר או הממדים האידיאולוגיים , הפסיכולוגיים ואף הארוטיים של התפתחות היחיד בחברה המודרנית . כך מציג קובץ זה מושגי יסוד בהגותו של אדורנו , וכן ב " תיאוריה הביקורתית " מבית " אסכולת פרנקפורט " - כגון הדיאלקטיקה השלילית , מחשבת האי - זהות , ביקורת הנאורות וביקורת התרבות האפירמטיבית - במסגרת דיון בניסיון המוחשי היומיומי בחברה המודרנית בכלל , ובמקצוע ההוראה בפרט . אדורנו , שנולד בפרנקפורט ב - 1903 ונפטר בעת שנפש בשווייץ ב - , 1969 כמה ימים לאחר שהשתתף בשיחת הרדיו החותמת קובץ זה , פעל עד אמצע שנות השלושים בגרמניה , שהה מסוף שנות השלושים עד שלהי שנות הארבעים בארצות הברית ושב לפעול
|
|