השפה הערבית

עמוד:14

הכתובה והרשמית בכל מדינות ערב , שפה הנרכשת באמצעות לימודים פורמליים . את ה " עאמיה " הוא מגדיר " הדיאלקטים המדוברים " ( . ( Batal , 1995 " ערבית ספרותית " היא " ערבית קלסית " . הכוונה ללשון הכתובה של הספרות היפה , לשפת העיתונות ולשפה הנהוגה בתכתובות רשמיות ( מייסלס , ; 1979 סומך , . ( 1980 " ערבית מדוברת " היא הלשון הטבעית , לשון האם של האדם הערבי . כאמור , בלשון המדוברת יש מגוון דיאלקטים . כל דיאלקט נבדל מה " פוסחא " , וגם משאר הדיאלקטים . כמה מן הדיאלקטים מרכזיים יותר ומוכרים גם לדוברי דיאלקטים אחרים , למשל הדיאלקט של קהיר ידוע ומובן בזכות יוקרתה התרבותית של מצרים . דיאלקטים אחרים " נידחים " , ומובנים רק לדוברי הדיאלקט , למשל הדיאלקטים של תימן . לדיאלקטים אין כתב וכתיב קבועים ( סומך , . ( 1980 הדיגלוסיה בשפה הערבית היא דיגלוסיה קיצונית . ה " פוסחא " משמשת לשימושים גבוהים ויוקרתיים , ואילו ה " עאמיה " משמשת לנמוך , לארצי וליום - יומי . יש גם סגנונות ביניים , דהיינו סוגי לשון שבין הלשון הכתובה ללשון המדוברת . לשונות אלו דומות במאפייניהן בעיקר ללשון המדוברת , אך יש בהן גם רמה גבוהה של מרכיבים קלסיים , בייחוד בשימוש בפריטים לקסיקליים ( מצאלחה , ; 1993 רוזנבאום , . ( Altoma , 1969 ; 1993 אם כן , אפשר לציין שלושה הבדלים עיקריים בין הערבית המדוברת לערבית כתובה : ( א ) היוקרה - הלשון הערבית המדוברת נתפסת בדרך כלל כבעלת יוקרה נמוכה מזו של הלשון הכתובה ( , ( Harris & Hodges , 1981 משום שהלשון הכתובה קשורה למסורת ספרותית עשירה , הכוללת את הקוראן ( Ferguson & (; Charles , 1959 ( ב ) תהליך רכישת השפה – הלשון המדוברת נרכשת בטבעיות , כשפת אם , והילד גדל בסביבה שמדברת אליו בשפה זו , ואילו הלשון הכתובה נרכשת כשהילד נכנס לבית הספר , כחלק בלתי נפרד מתהליך ההוראה והלמידה הפורמלי ( . ( Ayari , 1996 כך המבנה הדקדוקי של הלשון המדוברת נלמד ללא הוראה מפורשת , ואילו הדקדוק של הלשון הכתובה נלמד על ידי הוראה מובנית של כללים שהשימוש בהם נשמר בקפידה ; ( ג ) התפקיד הפוקנציונלי - כל אחת מצורות השפה ממלאת תפקיד אופייני וייחודי . הלשון המדוברת משמשת לשיח היום - יומי ומאפיינת תקשורת דבורה לא רשמית , ואילו הלשון הכתובה משמשת בתקשורת הכתובה הרשמית ( . ( Ferguson & Charles , 1959 התקשורת בין המורה לתלמיד בשיעור מתקיימת באמצעות הלשון המדוברת , אולם התלמיד נדרש לקרוא ולכתוב בלשון הכתובה . מצב זה מעורר קושי ובלבול בקרב התלמידים בתהליך הלמידה של הקריאה והכתיבה ובהמשך מקשה על

מכון מופ"ת


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר