|
|
עמוד:12
של חנה איילון על אודות הסללה ובחירת תחומי לימוד בישראל הדגימו זאת באופן ברור למדי . ברמת בתי הספר ( היסודיים והעל - יסודיים ) בידול כזה מכונה ' חלוקה להקבצות ' או ' הסללה ' . כפי שכותב אדם גמורן במאמרו בספר זה , פעמים רבות על מערכות חינוך לבחור בין האחדה לבין בידול . מחד גיסא , הן אמורות לספק מסגרת אחידה לכל התלמידים ולהנחיל להם ערכים משותפים . מאידך גיסא , בתי ספר ממיינים תלמידים למסלולים התואמים את יכולותיהם ונטיותיהם המגוונות : מתח מתמשך זה [ ... ] הוא בבסיס הדיון בסוגיית ההסללה : האם תכליתו של הלימוד בבית הספר היא לקרב בין כל התלמידים ולסייע ביצירת תהליך חברות ( סוציאליזציה )? או שמא תכליתו היא לכוון אותם לנתיבים אשר מובילים ליעדים הנבדלים זה מזה ? המטרה הראשונה עולה בקנה אחד עם הוראה בכיתות הטרוגניות ( כלומר כיתות שקיימות בהן כמה רמות של יכולת לימודית ) , ואילו האחרונה עולה בקנה אחד עם הסללה . ( עמ׳ 38 ) מטרת החלוקה להקבצות וההסללה היא להתמודד טוב יותר עם ההבדלים הרבים אשר קיימים בין התלמידים – הבדלים ביכולת הלימודית , במעמד הסוציו - אקונומי ובשאיפות ההשכלתיות והתעסוקתיות . בישראל המונח ' הקבצה' משמש להגדרת נוהג הרווח בחטיבות הביניים ובחלק מבתי הספר היסודיים , ולפיו התלמידים מסווגים לקבוצות למידה נפרדות במקצועות הליבה – בעיקר באנגלית ובמתמטיקה – בהתאם ליכולתם הלימודית או להישגיהם הקודמים . למידה בהקבצות נפוצה בעיקר בבתי ספר שהם הטרוגניים מבחינה סוציו - אקונומית – ההטרוגניות הזו מתבטאת בהטרוגניות של הישגי התלמידים . ללימוד בהקבצות יש שתי מטרות אשר אמורות להשלים זו את זו : ( א ) קידום התלמידים החזקים ( ההסברים לתלמידים החלשים אינם מאטים את קצב ההוראה ); ( ב ) קידום התלמידים החלשים – לימוד התלמידים החלשים בקבוצה נפרדת אמור לאפשר למורה להתאים עבורם את החומר הנלמד , את שיטות ההוראה ואת קצב ההוראה כדי לצמצם את הפער בינם לבין התלמידים החזקים . רוב המחקרים שבדקו את מידת המימוש של מטרות אלו באמצעות למידה בהקבצות , מצאו כי פערי ההישגים בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים לא הצטמצמו . יתרה מזאת , עולה מהם שחלוקת התלמידים לפי הישגיהם הקודמים מועילה לחזקים יותר מאשר לחלשים ( עם זאת , גמורן מציין שקיימים כמה מחקרים אשר ממצאיהם סותרים את הדפוס הזה ) . מהממצאים עולה אפוא שדומה כי כדאי לבטל את החלוקה להקבצות וללמד את התלמידים בכיתות הטרוגניות . כמה מחקרים השוו את הישגי התלמידים
|
|