|
|
עמוד:13
של הפעילות בקהילה נחשבות משניות . לכן חוקרים מציעים שכדי לפתח שותפויות שתהיינה משמעותיות בעבור כל השותפים יש להדגיש את החשיבות שביצירת הקשר עם הקהילה , בבניית האמון ובפיתוח המחויבות לטווח ארוך ( . ( Allahwalla et al ,. 2013 במחקר הערכה שערך מכון צפנת ( כ " ץ , דור - חיים , מצליח ויעקב , 2007 ) על 11 קורסים משלבי עשייה בשמונה מוסדות להשכלה גבוהה בישראל נמצא שהשילוב של הוראת ידע תאורטי וליווי סטודנטים בפעילות יוצר מעמסה כבדה על המרצים : מצאנו חוויית עומס יוצאת דופן בקרב סגל ההוראה , וזאת בהשוואה לקורסים שאינם משלבים עשיית סטודנטים בקהילה . על מטלות ההוראה ה׳מסורתיות׳ של האקדמיה , מתווספות לקורסים אלה משימות הנוגעות לעבודת השדה , מול הארגונים בהם מתנסים הסטודנטים , שמירה על קשר רציף עם הארגונים , ליווי ומעקב אחר פעילות הסטודנטים , וקישור בין עבודת השדה והתכנים העיוניים של הקורס . ( שם , עמ ' 27 ) עומס זה נוסף על העומס ההולך וגדל על המרצים מסיבות אחרות . בין 1973 ל - 2010 עלה מספר הסטודנטים בכל מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ב - % 428 ( בעיקר אחרי הקמת כמה מכללות בשנות התשעים ) , ואילו מספר חברי הסגל האקדמי הבכיר עלה בשנים האלה ב - % 40 בלבד ( בן דוד , , 2013 עמ ' . ( 276 המוסדות להשכלה גבוהה פנו למיקור חוץ , וכיום מועסקים חלק ניכר מהמורים במכללות ובאוניברסיטאות בלא ביטחון תעסוקתי ובלי תנאים המאפשרים להם לחקור . למרצים האלה קשה עוד יותר ללוות סטודנטים בעשייה בקהילה , הן בשל משאבי הזמן המוגבלים , הן משום שלליווי הלמידה הזה , הכרוך בהרבה זמן ובצורך להיות זמין וקשוב לסטודנטים , אין אותה המשמעות שיש לפרסומים אקדמיים . בניגוד לארצות הברית , בישראל תרומה לקהילה איננה נחשבת חלק מתהליך ההעלאה בדרגה של מרצים , ואם מתחשבים בשירות לקהילה , מדובר בהשתתפות בוועדות במוסד להשכלה גבוהה ולא בפעילות מחוצה לו . ארגוני החברה האזרחית סוגיה שנחקרה פחות היא תרומתן של שותפויות אקדמיה - קהילה לארגוני החברה האזרחית , הארגונים שבאמצעותם נעשית רוב הפעילות של הסטודנטים בקהילה .
|
|