פתח דבר

עמוד:11

פתח דבר כרך זה , השישי בסדרת עיוניי בספרות העברית החדשה במאות השמונה עשרה והתשע עשרה , מצטרף לחמשת קודמיו : פרקים בסאטירה העברית בשלהי המאה הי״ח בגרמניה , שהופיע בשנת תש״ם , שלושת הכרכים של במסתרי הסאטירה שהופיעו בשנים תשמ״ד , תשמ״ט ותשנ״ד , בין הלכה להשכלה שהופיע בשנת תשס״ד . הכרך הנוכחי עומד בפני עצמו , והוא גם המשך לחטיבה השנייה שבספר בין הלכה להשכלה , ומתמקד בפולמוס יהודה ליב גורדון ומשה ליב ליליינבלום עם הרב יוסף זכריה שטרן בפרט ורבני ליטא בכלל בשליש האחרון של המאה התשע עשרה . המעקב אחר הפולמוסים השונים בין רבנים , מתנגדים וחסידים לבין משכילים במזרח אירופה במאה התשע עשרה מעלה את שאלת האמינות במערכת הטענות והטענות שכנגד של הצדדים המתפלמסים . יש מקום להטיל ספק אם תיתכן בכלל אמינות בפולמוס . חז״ל הגדירו פולמוסים ידועים כ ' תשובה גנובה ' , כמאמרו של רבי אושעיא : ״תשובה גנובה השיבו רבי עקיבא לאותו תלמיד״ . הרמב״ן הגדיר ' תשובה גנובה ' כגנבת דעת . הרטוריקה של אותה ' תשובה גנובה ' בספרות הפולמוס במזרח אירופה מאפיינת את כל הצדדים בפולמוס , והיא מורכבת , בדרך כלל , מיסודות המסה והנאום כאחד , ובהרצאת הדברים ניכרות חשיבה לוגית ואסוציאטיבית - אמוציונאלית גם יחד . לפנינו מארג , עתים גלוי עתים סמוי , של עמדות סובייקטיביות מאוד מזה , וחתירה להשגת ממד אובייקטיבי מזה . מארג זה בא לידי ביטוי בשימוש שעושה המחבר בפלפול הסכולסטי , בליקוטן ובזרייתן של אסמכתאות ומובאות מקונטקסטים שונים , וכל המרבה בהן רושם לעצמו יתרון בהתנצחות . מטרתו של הפולמוסן היא אפוא להביא , בשימוש באמצעים הללו ובאחרים , את טענות בר הפלוגתא שלו לכדי אבסורד גמור , ולהפריכן לחלוטין . פולמוס רבני ליטא ומשכיליה נבע גם מפחדם מהצעות התיקונים של משכילי רוסיה וליטא בדומה לחששם של רבנים במאבקם בחסידות על רקע משבר השבתאות 1 בבלי , מעילה ז , ע״ב . השוו : עבודה זרה מד , ע״ב : ״תשובה גנובה השיבו רבן גמליאל לאותו הגמון״ . 2 חידושי הרמב״ן מסכת עבודה זרה מד , ע״ב : ״להאי פירושא קרי ליה תשובה גנובה לפי שלא רצה לגלות לו כל מה שמותר לו , וגנב ממנו הדבר״ .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר