|
|
עמוד:13
מקרים כגורמים המעודדים רפלקציה אישית ( cases as stimulants to – ( personal reflection הגברת המודעות העצמית , חיזוק הידע המקצועי , פיתוח הרגלי חשיבה ביקורתיים , קשירת המקרה לרובד תאורטי מכליל אשר רלוונטי לתפיסת התפקיד הניהולי ( כדי לאפשר שינוי התנהגותי רצוי בעתיד ) . אפשרויות ההדרכה הרבות הגלומות בספרות המקרים מושתתות על הצורך ליצור קהילות למידה של מנהלים ומנהיגים ( . ( Cranston , 2009 בקהילות למידה אלו מתקיימים מפגשים קבועים , עובדה המגבירה את תחושת השייכות ואת האמון שהמשתתפים בהם חשים . במפגשים נחשף מגוון של מקרים ודרכי התמודדות , ואלה מסייעים למשתתפים להשתפר במלאכת החינוך , ההוראה והניהול ( . ( Flessa et al , 2010 השיפור הוא בתפיסותיהם , בתעוזתם ובהתמודדותם בפועל של המנהלים אשר משתתפים בקהילות הלמידה , והודות לכך הם יכולים להשפיע על שינוי המציאות הפדגוגית והארגונית שלהם ושל השותפים לפועלם . בעקבות ההשתתפות בקהילות למידה המנהלים מפתחים את יכולתם להנהיג קהילות למידה ואת התרבות הבית - ספרית . קהילות הלמידה בבית הספר תומכות בסגלים החינוכיים הפועלים בו , אלו מבססות את השיח ההתנסותי - רפלקטיבי על אודות הוראה - למידה ומהוות כלי חשוב בתהליכי הצמיחה המקצועיים של הסגלים החינוכיים ( Cranston , 2009 ; Flessa et al ,. . ( 2010 ; Hallinger & Wang , 2015 ; Murphy et al ,. 2006 תיעוד המקרים וביצוע ראיונות עומק כל אחד מפרקי הספר מתבסס על מסד נתונים שנאסף במהלך עשר השנים האחרונות . המקרים המוצגים תוארו במפגשים עם מנהלות ; לכל אחת מן החוקרות היה קשר בלתי - אמצעי ורב - שנים עם המנהלת שהיא ראיינה . הקשרים בין החוקרות למנהלות נרקמו במסגרות מגוונות של פיתוח מקצועי ובקהילות הדרכה ולמידה ( כחלק משותפות אקדמיה - שדה בין בתי ספר לבין המרכז לתכנון לימודים שבמכללה האקדמית בית ברל ) . כל הראיונות נערכו בבתי הספר , הסביבה הטבעית של המרואיינות , והיו בעלי אופי מחקרי - נרטיבי ( ליבליך , – ( 2015 ראיונות פתוחים וחצי מובנים . הראיונות ארכו כמה שעות ( שעתיים עד חמש שעות ); לעתים הראיונות הצריכו שניים או שלושה מפגשים וכללו שיחות פתוחות בין המנהלת לחוקרת . ההיכרות והשיתוף בין המראיינות למרואיינות התבטאו בהקשבה פעילה של החוקרות לתיאורי המנהלות בנושאים שהיוו את מוקד העניין בפרקי הספר ( שם , עמ ' . ( 13
|
|