|
|
עמוד:12
וזאת – כטקסט , הפותח את היום מיד לאחר אמירתן של ברכות - התורה בברכות - השחר וכטקסט , המסיים את היום בקריאת - שמע על המיטה . מנהגים שונים נתקבעו גם לאמירתה של ברכת - כוהנים כ ' ברכת - הבנים ' , שאומרים הורים לילדיהם , אם בלילות - שבת , אם בערבו של יום - הכיפורים , ואם לפני כניסתם של בנים ובנות לחופתם . ברכת - כוהנים היא הטקסט המקראי היחידי , שנתגלה עד כה מתקופת בית ראשון , וזאת – בשני תליוני כסף , שנמצאו בירושלים בכתף הינום , המיוחסים למאה השביעית לפנה " ס ( אולי לימיו של המלך יאשיהו ) . ייתכן , שתליונים אלה שימשו כקמיעות . במאמר זה נבקש , ראשית , לבחון את ברכת - כוהנים – כחלק ממכלול הברכות היהודי , ולאחר מכן נתמקד בפתיח ובסיומת של פרשת ברכת - כוהנים ובמבנה המיוחד של הברכה , עם פסוקים , המתרחבים באופן מדורג , ובדרכי הפרשנות המרובות שניתנו לה . ניתן לסווג פרשנויות אלה כערכיות , כמעמדיות , כפרטניות וככלליות . הדבר נעשה לשם חשיפת המשמעויות האפשריות של הברכה . לא נדון במאמר זה בסדרים , בהלכות ובמנהגים , שנקבעו לאמירתה של ברכת - כוהנים , אם בימי המקדש ואם לאחריו . נתחיל את דרכנו בעיון קצר במהותה של ברכה יהודית . למהותה של ברכה ניתן לציין שלושה סוגים של ברכות ביהדות : ברכת האדם לה ' , ברכת - ה ' לאדם ואיחולי אדם לזולתו – כדי לזכות בברכת - ה ' . ברכת האדם לה ' הוגדרה כ " שבח לה ' בטופס מסויים , במקרים , מעשים וזמנים ידועים " . המקרים , המעשים והזמנים האלה כוללים הנאה ( ברכות - הנהנין ) , מצוות ( ברכות - המצוות ) והודאה ( ברכות ההודאה ) . ברכות אלה של האדם לה ' נתקנו בעיקרן בתקופת התנאים , ויסוד מקראי לקונספט של ברכת האדם לה ' הוא הפסוק : " ומרומם על כל ברכה ותהלה " . סוג שני של ברכה , הוא ברכת - ה ' לאדם : הגוף והסיומת של ברכת - כוהנים הם דוגמה בולטת לברכות ספציפיות של ה ' לאדם . באופן כללי מוזכרות ברכות ה ' לאדם במספר מקראות – כמו , למשל : " והריקתי לכם ברכה עד בלי די " ; וכן , " יצו ה ' אתך את הברכה באסמיך ובכל משלח ידך " . האל יכול גם לברך דברים נוספים , לא רק את האדם , אלא , למשל , גם את השבת : " ויברך אלקים את יום השביעי " ו " על כן ברך ה ' את יום השבת ... " . 14 מטרת האמירה שם היא להביא לאמירת פסוקים מן התורה מיד לאחר ברכות - התורה . אף - על - פי שברכת - כוהנים מופיעה בהקשר זה כבר בסדר רב עמרם גאון , מסתבר , כי האמירה השתרשה באטיות . כך מציינים בהקשר זה בעלי - התוספות ( ברכות יא ע " ב ד " ה ' שכבר נפטר באהבה רבה ' ) : " והצרפתים נהגו לומר פסוקים וברכת - כוהנים " , ומשתמע , כי בני אשכנז לא עשו כן . גם הרמב " ם ( הלכות תפילה ז ' יא ) מציין : " ונהגו העם לומר ברכת - כוהנים " , אך אינו מציג זאת כחובה קנונית של סדר התפילה . . 15 הברכה של ק " ש על המיטה – יסודה בבבלי , ברכות ס ע " ב , ונוספו לה " פסוקי דרחמי " [ פסוקי רחמים ] , שאין חובה לאומרם . פסוקים כאלה מצוינים לראשונה בבבלי , ברכות ה ע " א , וברכת - כוהנים אינה כלולה ביניהם . פסוקי הברכה מופיעים לראשונה בק " ש על המיטה בתוך סדר עמרם גאון ( לעיל הערה . ( 13 . 16 על תקנות , הלכות ומנהגים לאמירתה של ברכת - כוהנים – ראו י " מ אלבוגן , התפילה בישראל בהתפתחותה ההיסטורית , תל - אביב תשמ " ח , עמ ' . 57 - 54 . 17 הרן ( לעיל הערה , ( 7 וכן ג ' ברקאי , ' ברכת הכוהנים על לוחיות כסף מכתף הינום בירושלים ' , קתדרה , 52 ( תשמ " ט ) , עמ ' . 76 - 37 . 18 ש " י זוין , ' ברכות ' , אנציקלופדיה תלמודית , ד , עמ ' רצ " א . . 19 נחמ ' ט . 5 . 20 מל ' ג ' . 10 . 21 דב ' כח . 8 . 22 בר ' ב . 3 . 23 שמ ' כ . 10
|
|